שש שנים הם זמן מספיק כדי למלא אנציקלופדיה שלמה, ומכירי יודעים עד כמה אני אוהבת לברבר...
בעצם כבר כתבתי בעבר על יונתן כאן בפורום. מצרפת לך את הלינק: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=7095
בעקבות הדיון דאז, נסעתי באותו שבוע עם ענת סימון למפגש אצל שירלי ורדי. היום מזה כמעט שנה הוא מטופל בשיטה, והתוצאות מופלאות. הוא לומד בגן חובה רגיל (בתגבור של סייעת, וגננת שילוב), והשנה אפילו יש לו שני חברים, והוא לראשונה מביע עיניין ממשי בלפגוש חברים אחה"צ, לרדת לגינה, ולשחק עם ילדים אחרים. אפילו יש ילדה שמחזרת אחריו נואשות. בחופשת הפסח, לראשונה, והאמת אחרי תחנונים רבים מצידו, הרשתי לו לרדת לבד למטה, ולשמחתי ואושרי, שמעתי אח"כ דיווח מהשכנה שצפתה בו משחק כדורגל עם אחד הילדים.
בשנה הבאה הוא עולה לכתה א', שוב בבי"ס רגיל.
אנחנו רק באמצע הדרך. המלאכה עדיין מרובה, אך הוא כבר לא בתוך הבועה שלו. מצאנו את הדלת, תודה לאל!
אם תרצי המייל שלי מצורף, ואשמח גם לשוחח עמך טלפונית, רק שלא מתאים לי לפרסם את מספר הטלפון שלי קבל עם ופורום.
איריס
|
תוכן התגובה:
|