הי תמרה,
לפני הפיטוצין שני דברים שלא אשכח:
ראשית מאמר כאן באתר "איך אומרים דולה בעברית" שאולי יענה לך על השאלה של ההבדל בין דולה ומיילדת:
http://www.leida.co.il/page.asp?id=99012
שנית, כנס לנשים הרות בליס שיתקיים בשבוע הבא, שהוא אולי הזדמנות טובה להעלות קבל עם ועדה (וקהל נשים הרות שבית החולים מאד מעוניין שיחזרו ללדת שם) מדוע הם אינם מאפשרים הכנסת דולה:
http://msn.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=556&msgid=14915618
זו כמובן גם הזדמנות טובה להכיר את אסתר גרוניס, יועצת ההנקה הנהדרת של בית החולים.
לגבי הפיטוצין (לא תשובה מוסמכת, אלא מהבנתי ומנסיוני): חשוב להבין שזו התערבות במהלך הטבעי של הלידה. ככל התערבות, לא ידוע מה בדיוק היא תעשה ואיך היא תשפיע, ומה בדיוק יהיו תוצאות הלוואי שלה. הפיטוצין מגביר את התכווצויות הרחם, ואמור לזרז את הלידה. יש אכן מצבים שבהם כדאי לזרז את הלידה כדי להמנע או לפתור מצב שיכול להביא לבעיה, אך לדעתי הרבה מהמקרים שבהם נותנים פיטוצין הם בגלל שלצוות אין סבלנות להמתין להתפתחות הטבעית של הלידה, שיכולה לקחת זמן, וזה טבעי לחלוטין, אלא רוצים כבר לעשות "וי" על עוד לידה ולעבור הלאה. והשאלה היא האם זה שווה את הסיכונים שבפיטוצין, ואפילו אם לא מדברים על סיכונים, אז את ההשלכות.
משום שלעתים קרובות ההתכווצויות הופכות להיות מאד חזקות וקרובות זו לזו. קשה הרבה יותר להתמודד איתן ללא אפידורל. ועם האפידורל הלידה היא כבר סיפור אחר לגמרי, למי שתכננה לידה טבעית, לא להיות קשורה למכשירים ולצינורות, לזוז בחופשיות וכו'. בנוסף בדרך כלל יתעקשו על מוניטור רציף לאחר מתן פיטוצין, ובצדק רב, מאחר והחומר יכול להשפיע לרעה על העובר.
הנסיון האישי שלי עם פיטוצין - הגעתי לבית החולים לאחר ירידת מים. ולמרות שגם הפרוטוקול המחמיר ביותר מדבר על 24 שעות שבהם נותנים ללידה להתפתח מעצמה, הרופא שהגיע לאחר מספר שעות כבר הציע לתת פיטוצין ולקדם את הלידה. סרבתי, אבל לאחר כ 16 שעות נשברתי, בעיקר לאחר שהמיילדת הפרטית שלי נשברה, והסכמתי. בהתחלה נראה שזה היה רעיון מצויין, הלידה התקדמה בצעדי ענק מכמות קטנה יחסית של פיטוצין (המיילדת סיפרה לי שלשם השוואה, היולדת שבחדר ליידי קיבלה כמות משולשת ועדיין שום דבר לא התקדם שם). אבל השמחה היתה מוקדמת משום שהמוניטור של העובר החל להראות סימנים מדאיגים, והרופא החליט שהוא במצוקה ועליו לצאת מידית בניתוח קיסרי. בסופו של דבר הוא יצא במלקחיים ולא בניתוח קיסרי (עברתי מפתיחה של 4 ס"מ לפתיחה מלאה תוך 45 דקות בעקבות הפיטוצין, לאחר שב 16 שעות הפתיחה התקדמה בפחות מסנטימטר). לא נראתה סיבה למצוקה (כמו למשל חבל בקשר הטבור, כמו עם בתי הגדולה), וכשדיברתי לאחר מכן עם הרופא, הוא הודה שבהחלט ייתכן (או אפילו סביר) שהתגובה החזקה שלי לזרוז גרמה למצוקה, עם ההתכווצויות החזקות והלא טבעיות שבאו בעקבותיה.
|
תוכן התגובה:
|
