ד"ר ליבוביץ אם תחזרי הנה, דעי שאני מבינה אותך מאד. לאורך הדוקטורט שלי וגם בעבודתי היום היו לי קטעים שאיבדתי כמעט לחלוטין אמון במדע ובמערכת הרפואית (ועבדתי במעבדות מובילות - לא רק בעיניים ישראליות) . דווקא כשניכנסתי לחוסר האמון שלי, בלי לפחד ונתתי לכל הספקות שלי לצאת החוצה אם לעצמי או אפילו בשיחה עם חברים קרובים מהתחום, קיבלתי את האמונה במדע בחזרה, אם כי -אני חושבת, שבעיניים הרבה יותר פקוחות ומתוך השלמה וקבלה של דברים שבעבר לא יכלתי לקבל.
לנושא הפיקוח על חיסונים (אחרי שהסכמנו שהוא לא באמת קיים)
אני מאמינה שפיקוח אפשרי. אני יודעת שפוחדים מאי הבנות, פרשנות לא נכונה, אובדן שליטה, ניצול על ידי גורמים שונים, ברור לי ששקיפות היא לא דבר שאפשר לחלוטיו - הכל נכון. ועדיין התשובה פשוטה בהרבה. רישום מסודר פיקוח אובייקטיבי ודיווח. ההורים החוששים הם לא יאפים שמתעסקם במה שגדול מהם, ההורים החוששים יכולים להוביל מהלך שיחייב פיקוח מסודר לטובת כולם.
לא יודעת אם מישהו קורא אותי עדיין... ובכל זאת אולי.
|
תוכן התגובה:
|