מסכימה עם כל מלה שלכן, כולכן ביחד וכל אחת לחוד. ורוניתה - מבחינתי פשוט פגעת בול! (לא הלכתי לאיש המערות כי חשדתי שזה הולך להיות מהסוג הזה. כמו נשים ממאדים וגברים מנגה. לא מדבר אלי. מעדיפה להתייחס לגבר שלי כאל בנאדם. ויש אלף סטריאוטיפים גבריים שבכלל בכלל לא מתאימים לו. טוב לא משנה, זה יכול להיות דיון בפני עצמו). גם זוגי המופלא לא יוזם. פעם, בתחילת דרכנו דיברנו על זה, והוא אמר שהוא מפחד ליזום את הדברים האלה, כי אולי אני אתאכזב ממנו. לא יודעת מה בשיחה בדיוק הפיל לי את האסימון - שזה **לא אישי נגדי**, אלא שלו בלבד. הבנתי, הפנמתי, ועכשיו אני יוזמת את ימי ההולדת שלי, מעט ימי ספא ועוד כהנה בילויים מדליקים (בעיקר אותי, יש לציין. אף פעם, למשל, לא יזמתי צפייה במשחק כדורגל למשל). אבל ברבות השנים, זוגי תפס בטחון והתחיל ליזום גם כן. וכמו שרוניתה אומרת, לא ימי כיף בשרתון סיטי טאואר, אבל יום נישואין ביועזר (המקום שבו חגגנו את הצעת הנישואין שלי אליו), רעיון לטיול לחו"ל, יציאות "סתמיות" עם חברים וכו'. ואפרופו דברים שהם אוהבים... זה דוקא משחק מאתגר, להכנס להם לנעליים. כן, יש להניח שזוגי לא בדיוק יתלהב מבגד יקר כמתנה, אבל מזוג אופני הרים שוות - יתלהב ביותר. עכשיו החלטנו שצריך עוד רכב בבית, אז זוגי אמר שהוא רוצה להגשים חלום ישן - אופנוע. אופס. מפחיד קצת, במיוחד שיש לנו ילדה חדשה ולאור נסיוני עם הכלים האלו (כן, היו לי תקופות פרועות בחיים). אז עשיתי פרצוף. ואח"כ שאלתי באמת כדי לדעת - למה? והוא ענה, וראיתי שהוא ישר, והחלטתי שאין לי שום זכות להשתלט לו על החיים ולהטיל "וטו"! ואז הלכתי וקניתי לו ליומולדת קסדה, מעיל וכפפות. אופנוע עדיין אין. אבל אתן יודעות איך הוא שמח? כמו ילד. גם על המתנה אבל בעיקר על ה"אישור" שהיא מסמלת. ואני הרגשתי שפרגנתי ביג טיים.
ואלה יקרה, אני נוהגת להפריד את הפעולה המרגיזה (או אי הפעולה) מהרעיון שהיא מבטאת בעיני. לדוגמא: הוא לא יוזם פינוקים = הוא לוקח אותי כמובנת מאליה. האמנם? האם המשוואה הזו היא זהות מתימטית, או שיש בלתה? האם מה שמציק הוא ה"מובן מאליו" או אי היוזמה? האם אולי תוכלי למנות דברים שהוא עושה שכן מעידים על אכפתיות? (נראה לי שכן. למשל, זה שהוא נענה לך ברוב המקרים). ואם את מרגישה מובנת מאליה, למה לא לדבר על זה באופן ישיר, במקום לבוא בטענה של "אתה אף פעם לא יוזם"? הרי אם הוא, נניח יתחיל ליזום רק כדי לרצות אותך, לא ממש מהלב, זה גם יעצבן נכון? אז תנסי למצוא את הנקודה הכואבת באמת ולדבר עליה, לחשוף אותה, בצורה ישירה. אצלי זה נושא תוצאות מדהימות. תמיד.
שלכן, אוריתה.
|
תוכן התגובה:
|