|
31/8/2003 07:28
|
זהר
|
מאת:
|
|
בוקר טוב לכל היקרות שלי
|
כותרת:
|
קודם כל ללירוני שלי האהובה, שתמיד זוכרת את כל מה שחשוב... לכל המברכות, או כמו שאבא שלי נוהג לומר - לכל ידידיי ומוקירי זיכרי...:-) לפני שנתיים השתנה לי היומולדת לתמיד. חבר טוב שלי, של המשפחה, איש מופלא ששמו היה כשמי, מת בדמי ימיו. לפני שנתיים, ביומולדת שלי, קברנו אותו. ידעתי כמובן שאף יומולדת שלי לא יהיה לעולם מה שהיה. אובדן התמימות אם תרצו. גם השנה, שימחתי מהולה בעצב. השנה באזכרה היה סרט מקסים שהכינו אשתו וילדיו, המחשבה הכי חזקה שלי במהלך הצפייה בסרט היתה שהעולם פשוט מקום פחות טוב מאז שהוא איננו, איזה איש יפה ומקסים הוא היה. אני חייבת להתנחם במה שאמרה לי אשתו כשהתחבקנו אחרי הסרט - העולם מתמלא כל יום נשמות חדשות ונפלאות - היא צריכה לדעת, היא מיילדת... :-) וכמו שהיא אמרה - שהשנה תהיה הפרומו, השנה סרט - בשנה הבאה המחזמר, שנה אח"כ ספר ושנה אח"כ יוצאים לסיבוב הופעות...:-)))
תודה יקרות, הארתן את יומי.
וגילי - מקבלת ממך מיילים וללפני אחרון גם עניתי. ותמרי - אינשאללה, וכמו שאת מבינה אני במשרד אז את מוזמנת לקפוץ אליי...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|