|
1/9/2003 15:57
|
עפרה
|
מאת:
|
|
וואו, אפרת. יש לי רק כמה תשובות
|
כותרת:
|
כשהייתי ילדה (כיתה ג') שלחו אותי לחוגים של מחוננים באוניברסיטה (לא נשאר מזה הרבה:-). בכל מקרה נורא רציתי ללמוד אסטרונומיה ולא הסכימו כי הייתי קטנה מדי. זה היה תמיד החלום שלי. אז הלכתי לכתיבה יוצרת. וזה היהמ משעמם ועזבתי אחרי כמה פעמים, את זה ובכלל את המסגרת הזאת. (בינתיים ממה אני מתפרנסת? "כתיבה יוצרת"...). בכל מקרה, אני נורא אוהבת אירועים אסטרונומיים ומסוגלת לסחוב את עוש וחברים למצפה רמון כדי לראות גשם מטאורים (עשינו את זה כשאילי היתה בת ארבעה חודשים, היה מאכזב). חייזרים? דווקא פחות עושה לי את זה. לגבי עוש... לא חושבת שיש צד שנראה לי נסתר, כי הוא בנאדם הרבה יותר "בחוץ" ממני. יש לו צדדים אולי אפלים יותר, אבל שלפחות את חלקם הוא סיפר לי. הבית השני - בילדות? אני מתארת לעצמי שהיה קצת מסתורי, כמו מאגדות אבל קצת מאיים גם. ענת כתבה לי שהיא שמה לב שיש דואליות בחלום שלי. אה, וכנפיים - ראיתי באותו ערב את "כנפיים שבורות" ובכיתי איזה שעה (ולטענתי זה הפך את השפעת ההקלה יחסית לסינוסטיס קשה). לא יודעת - אני לא מתה על הסרטים האלה, שהם כל כך פסימיים. אני לא כזאת. למרות שפה היתה קרן אור בסוף - אני לא מסתפקת בזה... ואת בלי אוריאל? אולי זה דווקא מתחבר למה שסיפרת על הסדנא? שהלכת כדי לעשות משהו למען עצמך? אם יש לה רעיונות לפרשנויות, אשמח. אני אפעם לא חושבת על זה ככה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|