|
27/12/2003 16:51
|
שרונה
|
מאת:
|
|
מזדהה מאוד ומבינה אותך...
|
כותרת:
|
גם אני בת יחידה,ולכן גם בני הוא נכד ראשון שלהם.כל כך מבינה אותך.אני זוכרת איך היה לי חום 39 מעלות חום ,לבד עם ילד היפראקטיבי,שדורש כל הזמן צומי.וסבתא שאין לה יותר מידי כוח.לא יכלתי לעשות כלום.באיזשהו שלב הייתי חייבת לעשות מקלחת לילד,יש לי הורים בני 60 +שאין להם כבר ממש כוח לזה.(אני לא רוצה לחשוב מה יהיה כשיבוא ילד שני).כל כך מבינה אותך יקרה שלי.אנחנו בני אדם.ובכל זאת למה לחלקנו כל כך קשה? למה קשה להבין שגם אנחנו צריכות מנוחה.ולא רק הבעלים שלנו.ולא רק הילדים שלנו.למה תמיד האמא חייבת להיות סופר וומן.מעצבן את הנשמה.אבל טוב מאוד שהיא תישן במצבים כאלה אצל סבא וסבתא.צריך להבין כנראה גם אותם.את מכירה את המשפט הם את שלהם כבר עשו.(יש בזה גם משהו).אם כי לי קצת קשה להבין את זה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
