אני פשוט גוזרת, שרה לה תוך כדי, מדברת איתה, מסבירה לה מה אני עושה ולמה, היא אומנם בוכה, אבל מה לעשות?! יש דברים שצריך לעשות. עם הזמן זה נהיה יותר קל, היא הבינה שאני לא מתכוונת לוותר לה ואחרי בכי מחאה קצר היא מרשה לי... היא יושבת עלי מול הטלוויזיה, זה עוזר להסיח את דעתה.
בהצלחה
אסנת
|
תוכן התגובה:
|