הוא ללכת על התחפושת המינימליסטית. אצל גיסתי זה היה ככה בערך: הילד רצה להיות קטר (או משו בסגנון) ולכן לבש מכנסי קורדרוי, נעליים גבוהות וחולצה עם ציור של קטר. זהו. פשוט היא החליטה איתו שזו התחפושת (הוא פחד מתחפושת "אמיתית"). כשאת חושבת על זה ככה, זה גם פחות מעצבן בשבילך וגם פחות מאיים בשבילו. אם בא לך להיסחף, אז מוסיפים כובע כמו מצחיה (יעני - נהג קטר). אפשר להתחפש ככה לכדור, שמש, ענן, גשם וכו' וכו'. בד"כ גם אלו מושגים שמדברים יותר לקטנים.
אני לעומת זאת מתכוונת לחפש את יובלי על אפה ועל חמתה ליפנית היא עוד לא יודעת מה זה), וזה רק כי קניתי לה קימונו אמיתי בתאילנד (לא ממשי או דמוי סינטטי, אלא מכותנה, כמו שילדות יפניות לובשות ביומיום). חבל"ז!!!! אבל זה כי אני לא נורמלית... תמיד - גם כילדה - חיכיתי רק לפורים (ותמיד הייתי סוג של ורסיה של נסיכה כלשהי)
|
תוכן התגובה:
|