פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

28/2/2004 23:16 ג.ש מאת: אוי ונוס... כותרת: ולי נראה שבעלי כבר מחכה בכליון עיניים שהסימביוזה הזו - השלב הזה שבו את וילדך גוף אחד פיזית ורגשית יעבור לי. אל תכעסי על עצמך. אני חושבת שזה בלתי נמנע ובריא ביותר ומחוייב במציאות להיות מוגדרת כנפרדת מילדתך. להזדקק לשקט שלך בלעדיה, ללהיות את לבד ולא רק את איתה. להגדיר את עצמך שוב כאדם נפרד אחרי תקופה כ"כ ארוכה של אחד שהוא שניים שמתחיל בהריון ונגמר - אצלך בגיל שנתיים אבל בטח אצל כ"א זה בשלב אחר. זה נכון, זה בריא ומן הסתם חלק מזה זה גם חוסר סבלנות אחרי יום שלם שהיא דבוקה אליך ולחכות ללהיות בלעדיה. קצת כמו זוגיות, שבהתחלה רק רוצים להיות כל הזמן יחד ואח"כ גם צריכים את הלבד ואין לכך שום קשר לכמה אוהבים, ואולי אפילו אוהבים יותר. חיבוק גדול. תוכן התגובה: תגובות נוספות 28/2/2004  23:14 נשיקות - אמא11 28/2/2004  23:16 ונוס , את לא לבד - Tamara 28/2/2004  23:38 וואו - ונוס 29/2/2004  08:24 רוב בני השנתיים שאני מכירה די סובלים מעניין מהמולת יום ההולדת. בהתחלה חשבתי שזה רק אצלנו ואז גיליתי שרובם כך... - אילת 29/2/2004  08:49 ציפיות ואכזבות - מירי2 29/2/2004  08:55 אני לא חוגגת ימי הולדת לפני גיל 3, וגם אז לרוב - אמא11 29/2/2004  20:29 אוף ונוסי. באסה שהתבאסת. אני - לירון 29/2/2004  23:41 תודה על כל המילים החמות והחכמות הסערה חלפה :-) (ל"ת) - ונוס

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש