גם אצלנו זה ככה, אבל בעניינים אחרים: אני מחבקת את הקטנה כשהיא בוכה - אז אני מפנקת אותה, נותנת לה הרגלים רעים וכו'. (היא בת 3 חודשים, אוקיי?) מאכילה אותה כשהיא רעבה ועוד לא עברו 4 שעות מההאכלה הקודמת - אני אמא לא טובה. אני צריכה להתרגל לבכי שלה... (את זה אמרו לי כשהיא היתה בת 3 ימים!!) יש עוד דוגמאות, זה כבר לא חשוב. זה העיקרון.
נראה לי שאצל כולם זה ככה. אני מחייכת בנימוס, אומרת "כן, כן. יהיה בסדר, אל תדאגו" ועושה מה שבא לי. אם ממש עולים לי על העצבים אני לוקחת אותה והולכת לחדר אחר.
תחזיקי מעמד, כי את באמת היחידה שיודעת מה טוב!
|
תוכן התגובה:
|