לא כעסתי ובטח לא עלייך, הבעתי את דעתי. לאחרונה אני ניתקלת ובמיוחד פה בפורום הפניות לטיפולים על כל צעד ושעל, אז OK טיפול זה דבר תורם וכו' וכו' (לאו דווקא פסיכולוגי) אבל לא לכל דבר צריך לרוץ לטיפול ולחפש מה לא בסדר *אצלי* ובייחוד (בעיני כמובן) לא במיקרה הספציפי הזה. מצצטערת, אבל קראתי שוב ושוב את מה שהיא רשמה וכל מה שראיתי זה מיקרה של בן אדם חסר ביטחון (הגיסה) שמציק לאחרים, ושוב אני אומרת שכל אמא ולא משנה כמה טיפולים היא תעבור אם ישמיצו ויציקו לבבת עינה היא תתעצבן , תעלב ותיקח ללב, כמו לביאה.. כמו ...אמא!!!
הגישה שלי תמיד היא לדבר, להוריד משא מהנפש ומהלב , לא לשמור ולא לאגור וזה מה שכתבתי, אני לא בעד חיטוטי יתר בנבכי הנפש אע"פ שבמיקרים רבים זה רלוונטי ויכול לעזור ובכל זאת כל פעם שאני אעלב ממשהו אני צריכה לרוץ לטיפול לבדוק מה לא בסדר איתי ולקוות שאולי יצוצו עוד דברים נוספים שאוכל "לסדר"???
רציתי להבהיר שאינני כועסת אלא מביעה דיעה ששונה משלך....
שיהיה שבוע טוב... ורד
|
תוכן התגובה:
|