|
8/7/2004 11:20
|
מירי2
|
מאת:
|
|
אני עם סאלוש, וגם לזהר ובכלל
|
כותרת:
|
אני קצת מתבאסת שלא הייתי בדיון הזה בזמן אמת, ושכרגע אין לי זמן לקרוא לעומק.
בכל אופן, אני עם סאלוש - הפורום ומשתתפותיו לא מגדירים את מי שאני לא לטובה ולא לרעה. בדיוק כמו שאני לא מתבסמת ממחמאות שאני מקבלת כאן, ככה אני לא נפגעת מהשתלחויות (יותר נכון נפגעת לרגע ואח"כ צוחקת על עצמי). אני חושבת שיש חשיבות עצומה לדיון שאנחנו מקיימות כאן בפורום, במיוחד בגלל שההרכב האנושי כאן הוא ייחודי, ושנשמעים כאן קולות שלא נשמעים בדר"כ. אני יודעת שהדבר החשוב ביותר שאני מוצאת כאן הוא מגוון דעות, שמושמעות בצורה עמוקה ביותר, שנותנות לי כיווני מחשבה. אני בטוחה שהפורום הזה מארח אורחות שנחשפות אולי לראשונה לדעות קצת שונות מהמקובל, ואולי לא לראשונה וזה נותן להן לגיטימציה ללכת אחרי משהו שהן חושבות. יש לזה מקום מאוד מאוד חשוב ביצירת מציאות בעולם בו אנו חיים.
וספציפית לזהר - אם למשל את חושבת (ואני יודעת שכן) שהיה כדאי שבעולם שלנו תהיה פחות אלימות ותוקפנות, לתרום את השקפת עולמך בדיונים על אלימות בין ילדים או על אלימות בלידה מקדם את הרעיון הזה, ומגיע להרבה יותר אזניים מאשר בסלון ביתך (הפיזי או הוירטואלי). זה לא חייב להיות אפס או מאה. את יכולה לתרום ולהתרם בלי לשים את כל הקרביים שלך על השולחן. המבחן לדעתי לשאלה האם לכתוב את מה שיש לך לכתוב היא האם המילים שלי הן תרומה לעולם (כמובן אחרי המבחן הבסיסי של האם זה משהו שאני לא רוצה לחשוף). אני באופן אישי חסרה את נוכחותך וחוכמתך כאן.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|