|
8/7/2004 15:05
|
דניאלה
|
מאת:
|
|
אבא יקר
|
כותרת:
|
אני שואלת את עצמי מה הכי חשוב לכם: שהילד יירדם לבד? שתוכלו לישון כמו שצריך עם הרדמה שלא לוקחת 4 שעות? שהילד לא יירדם על הציצי?
לי במקומכם בשלב הראשון היה הכי חשוב שלשלושתנו תהיה את שנת הלילה שלנו. ולכן, אם מה שעושה לו טוב זה להירדם בידיים, אז תרדימו בידיים (אנחנו עברנו בגיל הזה בערך להרדים את בננו בידיים - אבל תוך שאנו חצי שוכבים במיטה שלנו, כך שלא נצטך לסחוב משקל כבד ויהיה לנו נוח), ותשקיעו את האנרגיות באיך להעביר אותו למיטה בלי שיתעורר (המלצות שלי: לחכות איתו בידיים עשרים דקות עד שנכנס לתרדמה עמוקה יותר, להוריד למיטה לאט לאט ובעדינות, להשאיר בהתחלה את הגוף שלכם צמוד אליו ולשחרר לאט לאט. אם בכ"ז מתעורר לנסות לחבק וללטף כשהוא במיטה מתוך תקווה שתוך כמה רגעים יחזור לישון).
בעניין ההתעוררות בלילה כדי לינוק: אם אתם משוכנעים שהוא לא רעב בלילה, אפשר בהחלט לגמול אותו מיניקת לילה, אבל קחו בחשבון שזה דורש תעצומות נפש מכם - כמה לילות קשים של מחסור בשינה ובכי. אם יש לכם ספק, אפילו קל, בעניין הרעב חכו עוד חודש-חודשיים-שלושה, או תוותרו רק על חלק מההנקות בלילה (אני מניחה שתינוק שאוכל כמו שצריך ביום לא צריך יותר משתי הנקות בלילה).
נראה לי גם שעדיף לעשות את הדברים בצורה הדרגתית (נניח קודם להחליט על צורת שינה מסודרת ואחרי שהיא מוטמעת לעבור לגמילת לילה) ולא את הכל בבת אחת.
אחד הדברים הכי חשובים לדעתי כשמחליטים משהו עם תינוק היא ההתמדה: לא להישבר באמצע הלילה ובבוקר להתחרט ואז שוב לחזור על אותו לילה מרגיז שבו לא חלה התקדמות. כל החלטה שלכם כנראה תהיה מעורבת בבכי מצידו ובקושי מצדכם, אבל גם כיום יש בכי מצדו וקושי מצדכם, ואתם עושים את מה שאתם חושבים שהכי טוב לשלושתכם, אינכם פועלים מתוך רוע לב.
מאחלת לילות שקטים בהקדם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|