מה שלא בהכרח מתאים לחיים המודרניים, והמאוד לא טבעיים, שלנו. כל הפתרונות המלאכותיים של מוצץ, בקבוק, מיטה, שינה רציפה - לא עולים בקנה אחד עם הטבע האנושי של הילוד כיצור חסר ישע שכדי לשרוד חייב להיות צמוד לאמו 24 שעות ביממה בחודשי חייו (ואף בשנות חייו) הראשונים. לאמו, לא למשהו מפלסטיק, או סיליקון.
ולא שפתרון מלאכותי הוא בהכרח פתרון רע, הוא בהחלט פתרון טוב בהנחה שאינו גובה מחיר גבוה מדי. רק אתם תדעו מה המחיר, וצריך תמיד לזכור שזהו פתרון, תחליף, וככזה הוא צריך להתאים את עצמו (הפיתרון, לא התינוק) כל הזמן למציאות המתשנה, כי התינוק של מחר אינו התינוק של היום או של אתמול. צריך גם לזכור שהתרגלנו לחיים בעולם שבו לכל דבר יש תחליף: במקום סוכר יש סוכרזית, במקום חלב פרה יש חלב סויה, במקום עץ יש פלסטיק, במקום כותנה יש סיבים סינטטיים, במקום לחוות משהו אפשר לראות אותו בטלויזיה, במקום לשוחח פנים אל פנים אנחנו מחליפים אימיילים או טלפונים, ואין לזה סוף נראה לעין. לכן אולי גם "טבעי" לנו לצפות שהתינוק ידע להסתפק בתחליפים - אבל לא כולם יכולים...
מה אני מנסה להגיד פה בעצם? שאתם צריכים אולי לשנות לא את ההתנהגות אלא את הלך הרוח: מה שלפעמים מסכמים פה במילה "לזרום"... יש מי שאומר שלתינוקות אין הרגלים, יש להם צרכים, ותפקידנו כהורים בהתאמה אינו להקנות להם הרגלים אלא להיענות לצרכיהם. נכון, לא לכולם זה מתאים. מעבר לכל זה יש תינוקות שמוגדרים כ-high need baby, שמלכתחילה רגישים יותר, חשופים יותר, וזקוקים יותר, ובודאי שזה כלל לא קל להורים.
מקווה שעזרתי, ולו במעט, ואם לא - סליחה.
|
תוכן התגובה:
|