|
9/7/2004 17:42
|
אביגיל
|
מאת:
|
|
לבמבי ,נורא שמחתי לשמוע שזה מתאפשר גם כשיש יותר מילד אחד
|
כותרת:
|
יחסית לסביבה שלי הגעתי מאוחר יותר לאמהות ולהורות וחשבתי שהרבה מהבדלי הגישה נובעים מזה שלי יש ילד אחד בעוד שלחברותיי ולאחותי יש כמה ילדים לדאוג להם. אז אני מקווה שאוכל להיות סבלנית וזורמת ומאחדת אינטרסים (אהבתי את המינוח) גם עם הבאים בתור. בינתיים מסתפקת באחת היחידה - שנרדמת על הידיים או ביניקה ולפעמים עם אבא (בעיקר בעגלה). אולי תוכלי לעזור לי לגבי התלבטות אחרת לגבי שינה שקיימת לגבי שנה הבאה והליכתה של ליבי למטפלת. כשהמטפלת המיועדת (שנראה לי שהיא טובה וחמה וקבלתי עליה המלצות רבות) שמעה על ההרדמות היא הציעה לי ללמד אותה לישון לבד. כשבקרתי אצלה השבוע ראיתי איך היא עושה את זה הלכה למעשה - בקיצור - היא מאפשרת לילדים (זה היה רק אחת מתוך ה8- שבהם היא מטפלת עם עוד מטפלת) לבכות . לא בכי תמרורים והם ניגשו אליה ונתנו לה מוצץ וגם התייחסו אליה מדי פעם. אבל אני לא יודעת אם אני רוצה שליבי תצטרך לעבור את זה ואני לא יודעת מה לעשות. האם להגיע משהו, האם לחפש מטפלת חדשה, האם לאפשר את זה כי כשזה אצל מטפלת זה לא כל כך נורא. בכל מקרה תודה לך על החיזוקים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|