|
8/8/2004 23:52
|
חיה של שירי
|
מאת:
|
|
ועכשיו קצת מהמחשבות שלי על הנושא. מקווה שהדיון עוד ימשיך. תיכנסו בבקשה.
|
כותרת:
|
אהלן,
עכשיו יש לי זמן. אז מאד התלהבתי מכיוון ההסתכלות החדש שעלבון מסתיר בעצם כעס. לפעמים. וזה שעלבון זה פאסיבי וכעס אקטיבי. לא חשבתי על כך אף פעם. אבל אח"כ דיברתי עם מישהו על הנושא וחשבנו שזה לא כל כך שחור-לבן העניין האקטיבי-פאסיבי כי אנחנו מכירים מישהי ש"משתמשת" הרבה בעלבון וגם משיגה בעזרתו לא מעט. ומצד שני גם אפשר לכעוס נורא ולא לעשות עם זה שום דבר פרודוקטיבי. אפשר גם להיעלב ומשם לצאת לפעולה "תשמע לא אהבתי שאמרת/ עשית כך וכך...".
תוך כדי הדיסקוס שלנו עלתה שאלה מעניינת. בעיניי השימוש בעלבון הוא די מניפולטיבי. (במיוחד כשאותו אדם מרבה להיעלב מדברים די קטנים) אבל האם כל היעלבות היא מניפולציה? אני לא יודעת.
מה אתן חושבות???
(הרי בסה"כ גם אני נעלבת "באמת" לפעמים ואז אני לא חושבת שזו מניפולציה)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|