אין לי טיפים ועצות מנסיון (לשמחתי...) אבל אם אינני טועה אני מכירה את הפעוט המדובר (ואת אמא שלו כמובן) מאחלת לך שיעבור מהר ובקלות, שכל החששות שלך יתפוגגו כלא היו, שהקטן יעבור את זה כמו גדול. מה עוד אפשר לומר? רק מה שהייתי עושה לו הייתי במקומך: מחבקת, מנשקת, מדברת ומנסה להסביר, מחזיקה את היד כל עוד אפשר, צמודה אליו עד כמה שרק ניתן. אוהבת, אוהבת, אוהבת. אה, ועוד משהו: מדברת עם הרופא וכל הצוות שמסביב כדי להבין כמה שיותר מה קורה ואיך ניתן להקל, הן מבחינה פיזית (אולי יש משהו שאת יכולה לעשות שמפאת כח אדם לא עושים?) והן כמובן מבחינה רגשית - אם תדעי את מה קורה, תוכלי להשתתף איתו ולהסביר לו יותר טוב.
שיעבור כבר נועה
|
תוכן התגובה:
|