פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

31/12/2004 21:53 שרה מאת: כמה הרהורים על הסיפור כותרת: יש מקרים שקיסרי בעצם נדרש כדי להציל חיים של תינוק אבל עדיין לא בטוח שזה היה דרוש במקרה הזה. אני לא קובעת שום דבר רק מביאה כמה נקודות שעוררו את תשומת ליבי: 1 "אחרי 42 שבועות של המתנה, דיקור, הליכות, לחיצות ומה לא, הוא לא רוצה לצאת. " במקום לחכות בסבלנות ולסמוך על התינוק, כל הזמן נסיונות לגרום ללידה. התינוק לא רוצה לצאת כי הוא עוד לא מוכן. אפילו לחץ נפשי עלול לגרום להקדמת לידה אבל זה עלול להיות יותר קשה ומסובך ממה שהיה קורה אילו היו מחכים בלי לחץ. ------------------------- 2 "ב-8 מיכל מגיעה. לימור כבר בטוחה שהייתה התקדמות אדירה ורק רוצה להיכנס לבריכה." הלחץ שהלידה תתקדם ------------------------- 3 "למיכל יש בשורות לא נעימות. המחיקה כבר מעולה אבל העובר לא זז אפילו מילימטר ובעקבות זה הפתיחה לא גדלה. האווירה קצת קשה ואני מתחיל להרגיש שכנראה יש בעיה." בשורות לא נעימות למי? מי אמר כמה זמן ואיך זה אמור להתקדם? התינוק בסדר? הדפיקות לב בסדר? אז מה הבעיה? שוב: הלחצה מיותרת. ------------------------- 4 "פתאום אנחנו נזכרים שלימור לא עשתה בדיקה שחשוב שרופא יחתום עליה. מיכל מצליחה להזעיק את דוקטור אילן הלוי אלינו הביתה. רופא מאוד מבין ונחמד. הוא בודק ומאשר שהכל בסדר." כל כך חשוב להבדק את הבדיקה הזאת באמצע הצירים? אם שכחו אז למה להוסיף לחץ שכבר יש במילא? ------------------------- "במקביל אנחנו רואים שאין כבר צוואר רחם, כולו מחוק אבל התינוק עדיין לא זז." שוב: הלחץ שהלידה תתקדם ------------------------- 5 "בשלב זה כבר ידעתי, הרגשתי, הגוף שלי ידע שיש בעיה. משהו לא בסדר. כאב לי. ראיתי את אהובתי כואבת בלי התקדמות. ידעתי גם שמיכל חושדת שמשהו לא תקין." אף אחד חוץ מהיולדת עצמה לא יכול לדעת מה הולך בגופה של היולדת עצמה. כאן האב והיולדת משליכים את הפחדים שלהם על היולדת. יולדות במצב זה מאד רגישות להשפעות מסביב וזה עלול לגרום להלחצה נוספת מה שעלול לגרום ליולדת להלחץ, מה שמביא את ההורמון המתח אדרנלין שפעולתו מפסיקה לידה. מה שמפריע ומעכב ומסבך לידה ומצוקה מסוכנת לעובר. ------------------------- 6 " ממשיכים ומנסים עוד תנוחות ועוד תנועות." שוב: נסיונות להכריח ללידה להתקדם בניגוד לקצב של היולדת והתינוק ------------------------- 7 "וידעתי, ידעתי שאנחנו לא מצליחים. לא הרגשתי פחד, הרגשתי תסכול. נרדמתי בוכה. בחצות התעוררתי ויצאתי מהחדר. הגוף שלי ידע שלא השתנה כלום." תחושת הכישלון מלחיצה את היולדת עוד יותר. איפה היה כאן כישלון? לא כל אחד מתקדם לפי הקצב שהיולדת והבעל רוצים. ------------------------- 8 "הוצאנו את לימור מהבריכה ומיכל ניסתה תנוחות שיעזרו לתינוק להתברג ולרדת. שום דבר לא הצליח. ניסינו הכל, תנועה, תזוזה ותנוחות. הראש של התינוק תקוע בזווית ולא רוצה לרדת. הצירים היו מעולים והכינו את הרחם ואת הדרך לתינוק בצורה מעולה, אבל הוא נשאר למעלה." של מי היה הרעיון להכנס או לצאת מהבריכה? איפה היולדת עצמה, מה היו הרצונות שלה? אולי כל הנסיונות תנועות תזוזות תנוחות, גרמו לראש של התינוק להתקע בזווית? אולי אם היו מחכים בלי לנסות כלום הכל היה מסתדר? אולי לתינוק היתה סיבה להשאר למעלה? ------------------------- 9 "כשלימור ראתה שאין התקדמות והכאבים הולכים וגוברים, היא החליטה שהגיע הזמן לעבור לבית חולים" אין התקדמות לפי מה? ------------------------- 10 " נותנים לה עירוי ומחכים לתוצאות ספירת הדם. אחרי שלימור קיבלה אפידורל פתאום שמחתי לראותה מחייכת." היא לא חייכה עד עכשיו כי היתה לחוצה נורא. כאשר נמצאים בלחץ בלידה, יש הרבה אדרנלין מה שמפריע ומסכן לידה, כי השרירים עובדים קשה להוציא את התינוק, והאדרנלין גורם לפעולה הפוכה, לסגירה, כך ששרירים עובדים אחד נגד השני, מה שגורם לכאבים איומים ולמצוקה עוברית. ושוב העירוי והאפידורל מביא הגבלה בתנועות, ויש בזה סיכון לגרום למצוקה עוברית ------------------------- 11 " בודקים את לימור ורואים שאין שום התקדמות והתפתחות. מתחילים לצאת מים מקוניאלים." כצפוי: העובר אולי במצוקה ------------------------- 12 "נכנס רופא, לא מסתכל על מיכל, לא מסתכל עלי ומדבר רק עם רינת. אחרי פחות משתי דקות הוא מודיע – ניתוח" פתרון הקסם: ניתוח ------------------------- 13 "מחליטים לנסות לתת זירוז בשביל "להעביר הילוך". בכל פעם שהיה ציר, הדופק ירד. בכל פעם שהשכבנו את לימור על הצד, הדופק ירד. מאוד מוזר ולא ברור." זירוז זה הדבר האחרון שצריך במצב מסוכן ורגיש זה. כצפוי: העובר כבר באמת במצוקה. בשביל מה להשכיב אותה על הצד אם זה גורם לירידה בדופק? למה לא לתת לה לבחור בתנוחה שנוחה לה? ------------------------- 14 "נכנסים עוד רופאים, בודקים כל מה שאפשר. נותנים חומר שמרכך את הרחם, אולי זה יעזור." עוד התערבויות לנסות להזיז את העניינים בכוח ------------------------- 15 "התינוק לא רוצה לזוז." אולי יש לו סיבה לא לרצות לזוז? אולי בלידה הזאת היה צריך להשאר למעלה עד הרגע שהוא אמור לצאת, וכל נסיון לשנות את זה גורם לנזק? אי אפשר לדעת מה קורה ברחם. ------------------------- 16 "אין לחץ והיסטריה בקרב הצוות. הם מאוד ענייניים" אם אין לחץ והסטריה, למה כל ההתערבויות האלו? למה לא לתת ללידה להתפתח כמו שהיא, בלי להלחיץ, לתת לה להמשיך את החיים כרגיל ככל האפשר בלי לבדוק התקדמות, האם היא אכלה ושתתה כל השעות האלו? האם נתנו לה לנוח? לפי החישובים שלי עברו כאן יותר מ24 שעות של צום. מה שעלול להיות מסוכן בלידות. ----------------------------------------------------------------- אולי אני לא צודקת, אבל כל הנקודות האלו כנ"ל צריכות לעורר את המחשבה. המילים שחזרו על עצמן הן היו "התינוק לא רצה לצאת" וגם "ניסינו וניסינו תנוחות שונות וניסינו" כל הנסיונות האלו 'לתקן' במקום לסמוך על גופה של האשה להניח לה להתקדם בדרכה שלה. החוסר בטחון בגופה של האשה עלול לגרום שיחשבו שיש בעיה בעוד שאין ואז אחרי שמתחילים להתערב 'לתקן' את המצב באה מצוקה אמיתית, שכבר צריך קיסרי.. תוכן התגובה: תגובות נוספות 30/12/2004  09:56 אוי כמה יבבתי, מרגש מרגש, אין מילים רק בריאות ואושר (ל"ת) - מופ 30/12/2004  11:55 סיפור מרשים בהחלט (ל"ת) - ליק333 30/12/2004  23:25 איש מדהים , עזרת לי מאוד! - אלי 2/1/2005  02:25 שרה, אני מסכימה - נועה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש