בכל שנה פתרתי אותה אחרת, אחרי לבטים קשים. לדעתי האופציה לא לעשות יומולדת בכלל (מלבד הגן) היא סבירה לחלוטין, אם זה מה שבא לך. לי פשוט היה צורך אדיר לחגוג את הארוע, כאילו זה היומולדת החדש שלי.
בכל אופן הפתרונות - גיל שנה - מסיבה לכמה חברים בפארק. לא נכנסנו לבלגנים. הזמנו כמה חברים שלרובם היו ילדים, הבאנו קצת אוכל (לא הפקה), היה כיף. גיל שנתיים - החלטתי להתמודד וכן להפגיש את המשפחות, ואחר כך אפילו הוספתי גם חברים כי רציתי שיהיהו ילדים ביומולדת. היה נחמד אבל קצת עמוס ומייגע. גיל שלוש - מסיבה לחברים בפארק (כמו בגיל שנה, רק קצת יותר השקענו בכיבוד ובפעילויות לילדים). היה מקסים. במקביל המשפחות עשו מטעם עצמן כל אחת משהו קטן.
זהו, יש הרבה פתרונות יצירתיים לבעיה, לא חייבים דוקא לעשות את מה שלא בא לך.
|
תוכן התגובה:
|