לגבי ההערה של בעלך, אני דוקא רואה בה הערה מאד עניינית. משתי סיבות: א. טכנית - יש פרקי זמן מאד מוגבלים שבהם רלוונטי לנסות להיכנס להריון ואם בהם יוצא שבגלל שאת בריב ולא יכולה 2 דקות אחרי לקפוץ למיטה... אז יוצא שאת מפספסת את החלון זמן. ב. כשאת במתח הגוף מתמודד עם המתח של הריב וערוך פחות להתמודד עם הצלחה להיכנס להריון. לגבי א. לדעתי צריך להתעלות מעל ההרגשה ואם הריב יוצא בימים שאת יכולה להיכנס בהם להריון יש להיכנס למיטה בכל מחיר. עשיתי את זה. זה לא שאני מטיפה לך משהוא שלא עשיתי בעצמי. לגבי ב. אני ממליצה לך א. לשפר את היחסים עם בעלך ב. להתבגר. שוב. לא אומרת את זה ממקום של משהיא שלא הייתה שם. יש איזה שהן הנחות לגבי המקום והתפקיד של הגבר בזוגיות ומשהוא בקריאה של מה שכתבת נתן לי לחשוב שהוא אמור בעינייך להיות קצת "הורה" שלך. לא בן זוג. קצת "לטפל" בך. אני לא יודעת אם האינטואיציה שלי נכונה ואם לא, לפח וחסל. יש ספר נחמד שיכול לעזור ובעצם 2 של אותו מחבר- הגברים מנוגה ונשים ממאדים (או ההיפך) וכן של אותו מחבר - מה שניתן להרגיש ניתן לריפוי. לא יודעת אם תורגם לעברית כי לי יש אותו רק באנגלית. מקווה שתיכנסי להריון במהרה רבה. תמרה.
|
תוכן התגובה:
|