בכל גיל (של הילד) שתלדי יהיו חסרונות ויתרונות. תמיד יהיו קשיים. ואם אוהבים את הילד החדש אז תמיד יש גם את המופלאות הקשורה באהבה הזו. הפרש קטן בין ילדים הוא נפלא כי זה מאפשר להם להיות אחד עם השני ולא לגמרי בהיררכיה. הפרש גדול בין ילדים הוא נפלא כי הוא מאפשר לגדול להיות שותף אמיתי בגידול של אחיו. הפרש בינוני בין הילדים הוא נפלא כי הוא מאפשר קצת מזה וקצת מזה. ותמיד, תמיד, תמיד יש קושי. כשהם קטנים לשניהם צרכים מידיים ואמא צריכה להקרע בין שני תינוקות, כשהם בינוניים, הגדול רגיל שההורים רק שלו והוא מבין שהנה הקטן גונב לו את ההצגה, כשהם גדולים, הגדול גדל הרבה שנים לבד, ההורים רק שלו אבל הוא רוצה גם אח, וכמה שהוא רוצה אח וכמה שהוא מבין - עדיין הוא גם קצת מקנא שאחיו זוכה לכל התשומי.
ותמיד, תמיד, תמיד צריך לדעת להתחשב בשניהם ולתת לשניהם את מלוא האהבה ומלוא התשומי, ולא להתייחס לגדול כמבוגר שמבין שההורים יותר חשובים כרגע בשביל התינוק כי זה אף פעם לא נכון!
|
תוכן התגובה:
|