|
5/6/2005 12:18
|
רונה
|
מאת:
|
|
אז ככה,
|
כותרת:
|
קראתי הפנמתי והינה מה שעולה לי בראש: יכול להיות שכמו שסיגל ואירנה אומרות אני לא מוכנה. האם זה מה שהבנתם ממה שכתבתי?? כי בעיקר היה לי חשוב להבין מה אתן - שמכירות אותי כפי שמכירות קולטות ממה שאני משדרת בכתב. אסי אם רמון היה אומר אחרת.. לא בטוח שהלבטים היו נפסקים. נכון שהוא הזרז ללבטים אבל הם קיימים שם בפנים. אני כבת זוג מאוד פתוחה ברגשות שלי ורמון גם כן. אני חושבת גם שרמון בעצמו מלא חששות אבל הוא חושב על ירדן שצריך אח/ות (לו זה לא משנה) ולא עליו. אולי כי הוא בן זקונים אחרי 8 שנים ורוצה שירדן יגדל אחרת- עם אח לצידו. אימוש וקרן, אין לי ספק שאני אוהב את הילדה השניה, אני בטוחה בזה. הבעיה שלי היא מה עם ירדן? מה עם הלבד מול שניהם? מה עם הגיל? (ותודה אירנה על נסיונות העידוד אבל את אם אני לא טועה צעירה ממני בכמה שנים וגם אני בגילך חשבתי ככה). וקרן בכל מיקרה אני בחיים לא אעזוב תינוקת לפני גיל שנתיים. אימוש העבודה גם אצלי לא היוותה שיקול בעבר אבל אם אגיד לך שעבודה או נכון יותר אנשים כמו אלה שאני עובדת איתם עכשיו פשוט אין סיכוי שאמצא שוב.הם נדירים כל אחד ואחד וכואב לי לאבד את זה. אולי אילנה את צודקת. בסוף החשק יגבר על הספקות ואז אדע שאני מוכנה אבל מה אם לא? מה אם אני (מזל תאומים) תמיד אהיה חצויה במידה שווה לשניים.. איך אדע? אמאסיה מה שאת אומרת וגם את אילנה אולי נכון ואלי איאפשר אף פעם לדעת אבל זה מה שהכי מפחיד. להבין בדיעבד לקלוט שאולי טעיתי ואז מה.. איך מתמודדים עם התסכול והקושי.. איך ממשיכים להיות מודעים לעצמכם ולשלוט בעצמי גם כשקשה כל כך. עד עכשיו לא הייתי שם אז כמעט תמיד ידעתי להגיב כראוי ולא איבדתי שליטה. המון עבודה עצמית ומודעות. אבל לא עמדתי במבחנים קשים אני מודה ומפחדת לגלות שאני עדיין לא מוכנה למבחנים הללו וחלילה לפגוע בילדים שלי- הנה עוד חשש הצטרף... בקיצור לא הגעתי להבנה וחסר לי לשמוע מיכן עוד מה אתן מסיקות ממה שאני כותבת. אני יודעת לבטא מה אני חושבת ומרגישה אבל למסקנה עדיין לא הגעתי. תודה לכולכן על התגובות. אתן יקרות רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|