לילד שלי יש תלתלים ארוכים ובד"כ אנשים טועים וחושבים שהוא בת, והוא מסביר להם שהוא בן ואם הם מספיק סבלנים הוא גם מוכן להסביר להם שזה מתבטא בכך שיש לו בולבול ולבנות אין , בד"כ בשלב הזה אני עוצרת את ההסברים כי ממש לא בא לי לשמוע לעיני כל שאין לי בולבול ולאבא יש וכו'.
לעצם שאלתך ,גם הילד שלי דיבר תקופה מסוימת בלשון נקבה כי היה שומע יותר נקבות (המטפלת ואני) . אני לא הייתי מעירה אלא רק חוזרת על מה שהוא אומר כמו שצריך. למשל אם הוא אומר: אני משחקת באוטו, הייתי אומרת לו: יפה מאד שאתה משחק באוטו, אם היה אומר: אני אוכלת גבינה הייתי אומרת: איך אתה אוכל יפה גבינה וכו'. זה נכון בכלל לגבי שיבושי שפה (מוזיז-מזיז..להתחבות-להתחבא וכד') , אני משתדלת לא לתקן במופגן אלא לחזור על המשפט כמו שצריך, אגב - מה שאני עושה זה לא מתוך רוח הקודש אלא למדתי את זה באיזה קורס מזמן ועכשיו אני מישמת אצל הילד, ומרתק לראות איך הוא קולט למרות שלא הערתי במפורש, שיש הבדל בין מה שהוא אמר לבין מה שאני אמרתי הוא נהיה מהורהר לכמה שניות ואז מיד הוא חוזר ומתקן את עצמו בלי שאני מבקשת.
|
תוכן התגובה:
|