|
15/11/2005 11:08
|
פותחת ההודעה
|
מאת:
|
|
נשים יקרות שלי, תודה רבה, להלן התגובות
|
כותרת:
|
זיהיתן את הבעיה שיש לי. יש תיסכול, אני לא מסתירה את זה, ואם לא היה - לא הייתי פותחת את ההודעה. תודה על התגובות המושקעות. ריש - כל הכבוד לך קודם כל - הכתיבה שלך נהדרת ואני נהנתי לקרוא את תגובתך היפה והחלקה, הלוואי שהייתי יכולה להיות שפויה כמוך. כן כן, את מאוד שפויה.
רותי - אהבתי מאוד את מה שכתבת. יש משהו נכון במה שאמרת, אך אני מתחייבת לא להזכיר לקטנטונת שלי בחיים את הקטע של הלגו על חשבון הנעליים. אבל את הקניה שלי באמת אצטרך לדחות - אין לנו ברירה, גם 150 שקל זה הרבה. משכנתא ! כל אחד והצרות שלו.
לבקש עזרה - זה לא עובד. אני נותנת שתי דוגמאות - שני קטעים נהדרים שהיו לנו עם החמים, אני בטוחה שעדי אשכנזי היתה עושה מזה תוכנית:
קטע 1: אני שוכבת לי במיטה בבית חולים לניאדו, ילדתי בלילה, השעה 12 וחצי בצהרים. חמותי נכנסת "מזל טוב! איפה היא? איזו בובה " וכו". ואז "הבאתי לך מתנה" (אני המומה) . אני פותחת את השקית - כותונת לילה חמודה עם פרחים. קצת גדולה , לא במידה שלי כל כך. "תודה רבה לך!" אני עונה. "איזה יופי". שמה את השקית בצד. ואז היא אומרת "אני מאוד מקווה שזה יתאים לך, אם זה לא המידה שלך אז תחזירי. לכי תמדדי" ואז בעלי אומר לה " אמא, לא נורא, היא תוכל להחליף בחנות למשהו אחר אם זה לא במידה שלה" . חמותי עונה "לא, למה שתחליף? אני אחליף לה בעצמי!". לוקחת את השקית בחזרה.
אחרי איזה חודשיים בביקור שלי בחנות לבני נשים המדוברת , המוכרת מספרת לי ש"חמותך קנתה לך איזו כותונת, אך חזרה אחר כך והחזירה אותה וביקשה זיכוי כספי". סוף הסיפור.
קטע מס' 2: אנחנו חוזרים הביתה מבית חולים. לפני הלידה חמי נשבע לנו שהוא קונה לנו מיטת תינוק. אנחנו חוזרים הביתה מבית חולים עם התינוקת. בעלי מצלצל לאבא שלו ושואל מתי מביאים לנו את המיטה. "עדיין לא קניתי, אל תדאג, אני אשלח לכם מיטה יפה וחדשה!". מחכים עד הלילה. בעלי מצלצל שוב "מה קורה? תגיד? מתי יביאו? איפה היא תישן הלילה?" חמי עונה "שתישן בינתיים במיטה שלכם או בעגלה. אל תדאג - אני אשלח לכם מיטה - מתנה ממני!". שוב מחכים. עובר שבוע. אני אומרת לבעלי - בוא נלך נקנה מיטה ודי. לא נחכה לו. בעלי אומר "חכי אני אצלצל אליו שוב". "הלו אבא, מה קורה עם המיטה? בינתיים היא ישנה בעגלה, תגיד מה התוכניות שלך?" "כן, אני דווקא שלחתי אתמול את אחיך לשוק הפשפשים (!!!!) והוא לא מצא שם שום מיטה לתינוק, אז בוא נחכה עוד קצת"
רק שמענו על "שוק הפשפשים" - מייד הרגשנו חנק בגרון, נסענו וקנינו מיטה חדשה בשילב . סוף הסיפור.
על איזו עזרה אפשר לדבר כאן ? ממי אפשר לבקש עזרה? מאלה? לא תודה, אנחנו נסתדר לבד. עד היום הסתדרנו יפה מאוד לבד, ונמשיך כך. אם זה היחס שמקבלת הנכדה היחידה שלהם - אז שלא יהיו מופתעים מן העתיד שמצפה להם בזיקנה.
תודה רבה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|