|
6/6/2006 15:29
|
ריש
|
מאת:
|
|
תלוי בילד, תלוי בשני הגנים האופציונאלים ובעיקר תלוי בסדרי העדיפויות שלכם ועוד משו לגבי הדור שלנו וחינוכו ביחס לדור של היום...
|
כותרת:
|
קודם כל כפי שאמרו קודמותי אם לילד יש צרכים מיוחדים או רגישות ספציפית הייתי מחפשת בדכוכית מגדלת אופציה שתהיה הכי פחות מטלטלת עבורו ולא משנה העלות. לגבי הגנים חוצמהכותרת 'גן אנתרופוסופי' ממליצה לך לבדוק אם זה ב-א-מ-ת מה שאתם צריכים עבור ילדכם ומי ומה בצוות. יש לא מעט גנים עירוניים טובים ונחמדים למרות התקנים המעליבים (35:2) והמבנים הלא מתוחזקים... עוד ענין - קיימת ציפייה מגנים ייחודים כדוגמת האנת' לטפל ו'לתקן' את כל הבעיות של הילד הפרטי שלנו. אין קסמים, אלא הרבה עבודה קשה... וכתצואה מכך, לא מעט פעמים, הגנים הללו עלולים להיות מוצפים בילדים עם צרכים מיוחדים באחוז גבוה כ"כ שיפריע לתפקודו של הגן ולכן יתכן שבכ"ז כדאי יהיה לוותר על העונג... עוד ענין של גנים יחודיים - הקשר והחיבור של הבית מבחינת דרך חיים... (גן מסורתי, גן דמוקרטי, גן אנתרופוסופי וכו') ולגבי סדרי עדיפויות, אני באופן אישי עברתי לאיזור מסויים בגלל מערכת החינוך ה'פרטית' בחלקה. לא כי יש לי עודף כסף, אלא כי ע"פ תפיסתי מה שהמע' הציבורית מציעה בתקצוב הקיים לא מספיק בעיני. ויתרנו על הרבה דברים כדי שנוכל לקנות את הבית שלנו, עם משכנתא איומה ועם מחוייבות מכאן ועד הונולולו בערך. עוד כמה מאות שקלים בחודש לא יהרגו אותנו, הם יכבידו, ויגרמו לנו להתעמת עם חשבון הבנק שלנו לפרקים אבל אם זה מה שחשוב בעיננו - סבבה, בדיוק כמו לגשת לבדיקות באופן פרטי בזמן הריון או לסמוך על הסל הציבורי. יש דברים שחשובים יותר מכסף...
ולגבי החינוך שאנחנו קיבלנו - לא זוכרת מי כתבה מה, אבל לדעתי החינוך של היום איום בעשרות מונים בגלל הליברליות המופרזת, הגבולות המטשטשים בין הורים לילדים, והגיבוי שהילדים זוכים לו ולא משנה מה עשו... אצלי בבית (כשהייתי ילדה) גם כשחשבו דברים איומים על המורה שלי ופנו ועשו לה 'סדר עולמי חדש' מעולם לא שמעתי מילה רעה אודותיה מפי ההורים שלי, כדי שאוכל להמשיך וללמוד אצלה ושלא יוציאו ממני כל מיני התנגדויות שלא יועילו לאף אחד מהצדדים.
פעם שמעתי מאיזו אמא בתגובה למשו שקרה בינה לבין הגננת (ולמשו שאמרתי)שהיא מאחלת לי תמיד להאמין לכל מה שהילד שלי יאמר לי, אני בתגובה אמרתי שאני מאחלת לעצמי שתהיה בי מספיק תבונה לסנן ולבדוק לפני שאני ממהרת לפגוע בצד כשנגד... אנחנו כ"כ הרבה פועלים עם הרגש ומונעים על ידו, שאנחנו שוכחים שכהורים נדרשים מאיתנו עוד כמה דברים (כמו התמדה עקביות, יכולת להציב גבולות ברורים, יכולת לעצור ולהשתמש בשכל לפתור בעיה...) אני חושבת שאם הדור שלנו (ובעיקר זה שהגיע רגע אחריו) היה 'דור מזויין' הדור של היום לא יכול לבטא עד כמה הוא תלותי, מסורס ולא עומד בזכות עצמו בגלל ההורים שצמחנו להיות. עצוב, אבל כל מילה אמת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|