וכל הקרדיט, כרגיל, לד"ר סירס, בספר The Baby Book, בעמוד 561 מימין למטה - יש איור. הכסא של הדר נמצא דרך קבע במרכז המושב האחורי, ומימינה נמצא הבוסטר של אחיה הגדול, כך שהמקום הטבעי שלי ברכב כאשר אינני נוהגת הוא מאחורי הנהג. אני מגביהה את עצמי ע"י ישיבה על כל מה שיש באוטו: מנשאים, שמיכות, מעילים, או לחילופין על רגל מקופלת של עצמי, ופשוט רוכנת מעל הדר. זה הכי דומה לתנוחת הפוטבול. זה אולי לא מצליח עם כל כסא ועם כל אמא-תינוק, אבל שווה לנסות, ביחוד כשנורא ממהרים ואין זמן לעצור להניק, או כשהתינוקת פשוט לא מרוצה מהתוכנית האומנותית בנסיעה. ככל שהתינוק גדול יותר זה נהיה יותר פשוט לביצוע. האם לא נתפס לי כל הגוף? שאלה מעניינת, כי הגוף שלי תפוס מאז תחילת ההריון... זה לא הכי נוח בעולם, אבל לא הרבה פחות נוח מלשבת סתם כך במושב האחורי של מכונית נוסעת, ויותר שקט (באוזן ובמצפון גם יחד) מאשר ליסוע עם תינוקת אומללה וצורחת. לא הייתי בונה על זה בתור פיתרון תמידי להנקה-בדרך-במקום-כשמגיעים, אבל בשביל פה ושם - זה בסדר.
|
תוכן התגובה:
|