היסטורי של שני מתעוררים סדרתיים עד גיל שנתיים.
השלישית צעדה באותה דרך: לינה משותפת, שינה טובה עד שחזרתי לעבודה ומאז התעוררות בלתי פוסקת. הרדמות מיידית עם ציצי. בלי בקבוקים כדי לא להרגיל להאכלה לילית מקבוק.
הפרדה: בעלי ואני עשינו חילופי מיטות. הוא עבר למזרן הזוגי של הקטנה ואני חזרתי למיטת ההורים. בלילה הראשון התעוררה רגיל, הוא הרגיע וליטף מצדו והיא מצידה בכתה וחזרה לישון. בלילה השני התעוררה פעמים, התיישבה, ראתה את אבא, וחזרה למצב שכיבה, נרדמה. בלילה השלישי ישנה רצוף, עד 5 בבוקר, אז כבר בכתה, האיש קרא לי, חלצתי שד והיא נרדמה לעוד שעתיים. מאז זה כך.
אני לא יודעת מאיפה היו לי הכוחות ליקיצות הרבות של שני הגדולים. היה לי ברור שלא אעמוד בזה עכשיו, אפילו במחיר בכי. לשמחתי, לא הייתי צריכה לקבור את הראש מתחת לכרית הרבה זמן. בלילות הראשונים המשכתי להתעורר המון אפילו שלא ישנה לידי (כנראה גם לנו קשה להפטר מהרגלים).
הסתייגות אחת: יש תינוקות שסובלים משקד שלישי מוגדל, שגורם להפסקות שינה ויקיצות מרובות. את זה בודקים במרפאות שינה.
שינה טובה!
|
תוכן התגובה:
|
