אבל התגובות שלה לא היו עד כדי כך קיצוניות. אני מאוד ממליצה לך לפנות לדרורית או מישהי מקצועית אחרת לייעוץ, בלי הילדה. השני גרוש שרציתי לתרום, שזכותה להתעצבן וזכותה לא לרצות להמשיך באותו רגע. ברור לי שהיא מרגישה את הכעס, הלחץ והאכזבה שלך. תנסי להקטין את האפקט שהיא גורמת בהתנהגות הזו. אני הסברתי לה כמה פעמים שיש לה אופציות כמו לבחור ציור אחר או לנסות לתקן את הציור או לכעוס. אם היא בוחרת "לבזבז" את הזמן שלה בכעס וברוגז, תני לה, היא צריכה להבין לבד את הרווח וההפסד. וכן לעודד המון כשהיא מתגברת. ותמיד לפרגן לעבודות לציורים ולבחירות שלה גם אם הם לא מושלמים... הכעס שלך בטוח לא עוזר. ובמקרה של המרפאה בעיסוק, אני הייתי קמה ויוצאת. את חייבת לשבת שם?
|
תוכן התגובה:
|