סתם, איזה מסתרי ואיזה בטיח. יש לי תאומים (בן ובת) בני 7 (אתמול!!!!) ותנוקת בת שנה וחצי אוטוטו. ההפרש מעולה. אני בכלל חובבת הפרשים גדולים, כשהילדים מבינים ענין. טוב, עם הראשונים לא הלך לי בענין ההפרשים (5 דקות זה לא הפרש מספיק...) אבל אח"כ חיכינו חמש שנים וחצי. בכולופן, קל זה לא, פשוט כי שלושה ילדים זה לא קל, אבל אני לא בטוחה שזה קשה משמעותית משני ילדים כשאחד מהם תינוק. תינוק זה הרבה עבודה פיזית, וזה נכון בילד ראשון, שני וגם שלישי. מצד שני יש מי שיעזור, מי שישחק איתה, ואם אני חייבת חייבת להתקלח אני מבקשת מהם, או שאני צריכה להכין א.ערב. לא תמיד שמחים לטפל בה אבל הרבה פעמים עושים את זה ביוזמתם, קופצים איתה על המיטה, בונים איתה בקוביות, הבת קוראת לה ספרים. שלא לדבר על זה ששניהם מתים עליה.
עם קיסרי אין לי נסיון תודה לאל. הלידה היתה עבורי חוויה מתקנת (בבית), הנקתי לעומת הקודמים שלא ממש הלך לי, בקיצור יש הרבה מקום ל"תיקון". ועדיין, ברגעים אלה כשהיא בוכה פה כי היא לא מצליחה לנעול את הנעליים של אבא שלה.. גם קשה. אבל יאללה, מה זה קצת בכי.
|
תוכן התגובה:
|
