ענו לך טובי נותני העצות פה, וכנראה שתיאלצי באמת לחכות לאבחון הקרוב. א-ב-ל: את חייבת לעשות סוויצ' משמעותי באיך את תופסת את המצב, כי הקושי שלך מגביר את הקושי שלו - וחוזר חלילה. זה שליבך מפרפר כל שיחת טלפון, זה שאת משוחחת עם הגננת יום יום, מעיד לדעתי שאת יותר מידי בתוך העניין, ואין יותר ברור מזה ( בגן החובה של בני יש בעיות אלימות איומות וזה מדיר שינה מעייני - באמת, ללא מליצה) - כך שאני יכולה להבין מאיפה זה בא ואיך זה משתלט על כל חלקה טובה, אבל את צריכה לתפוס טיפהל'ה מרחק כי כל הטררם זביב העניין - יוצר עניין. כמובן להמשיך לחזק על התנהגות חיובית ולנקוט בסנקציות כשצריך, אבל עם קצת פחות מעורבות רגשית - רק טיפה פחות. הריצה היא ארוכה, יש לך עוד המון המון איך לתרום , להכיל ולחנך לאורך השנים - נראה לי נכון לסייג מעט את המעורבות הרגשית העמוקה שאת מתארת. אני כותבת לך ובמקביל גם לעצמי, כי בימים האחרונים נראה שמערכת החינוך של ילדיי מזמנת לי רק אכזבות , ואני נשאבת לזה כל כולי. בהצלחה, מעיין.
|
תוכן התגובה:
|