אישית, אני שונאת בקרים, ועוד יותר מזה להתארגן בבוקר ולארגן אחרים... מכיוון שכך - בבוקר האחריות היא על האיש. אני בקושי מארגנת את עצמי ואת הגמד (שמתארגן בעצמו כמעט ללא סיוע). כשהאיש במיל' או בחו"ל אני לא יודעת מה לעשות קודם... ומגיעה ברגע האחרון לכל מקום אפשרי. ולגבי הקרבות - לרוב כשאני לחוצה בזמן אני מגיבה בחוסר סבלנות, בכל שאר המצבים הוא יכול בעיקר להצחיק אותי. אפשר לנסות לארגן את הבוקר כבר בערב שלפני או לבקש מ"הגדולים" עזרה ספציפית ולחלק אחריות. לשמור על סדרים קבועים כדי שכל אחד ידע מה צריך להספיק לפני שיציאה מהבית... זה קצת עוזר בהתארגנות.
|
תוכן התגובה:
|