|
16/2/2009 15:46
|
ריש
|
מאת:
|
|
סוי - זו ממש לא היתה הכוונה,
|
כותרת:
|
אלא משו מינימאלי כמו הודעה במייל או מכתב מאחות ביה"ס ובו הסבר על כינים ההבדלים בין כינה בוגרת לצעירה ומחזורי הטיפול הרצויים כדי להפטר מהעונש...
בגן גם היו תק' כאלה, אבל תמיד נתלתה הודעה על לוח הורים בהומור ועם מסר ברור - בדקו ראשים וטפלו במידת הצורך. אני בטוחה שיש הורים שלא ממש בודקים ולא רק חברים בעמותת "תנו לכינים לחיות".
ואם את רוצה לדעת מה הייתי שמחה אם היה קורה - שהיו מחזירים את האחות לביה"ס ולגנים לבדיקת ציפורניים ושיער. אני זוכרת שבגן חובה היתה מגיעה אלינו אחת לכמה חודשים אחות נחמדה שזה היה תפקידה, בסופו של ביקור כולנו היינו מקבלים מכתבים הביתה המציינים שהיום ביקרה האחות ושיש לטפל.../לא נמצאו... את המכתב היו מצמידים בסיכת בטחון לדש החולצה, וכך לא יכולנו לדעת מי קיבל מה.
חומרים כימים למינהם **לא** יכולים להיות בשימוש על הגמד מסיבות בריאותיות (העור שלו מגיב בתגובה אלרגית בדומה לכויה קלה ולזמן ממושך) גם לא חלק מהשמנים (ציטרה למשל). זה די נורא לטפל בעונש הזה רק באמצעים "מכאניים". אני מברכת על שיערו הקצר ולא מקנאה בשכני עם הבת בעלת השיער שופע התלתלים עד אמצע הגב... (וגם לא באחותה הנדבקת ממנה חדשות לבקרים)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
