|
1/11/2009 10:28
|
תיתי רופאת שיניים
|
מאת:
|
|
הסדיזם אינו רק דימוי :-)
|
כותרת:
|
ובאמת צריך לחוש למי מתאים מה. סיפורי אבסורד הם דרך מאד יעילה להכנסה לטראנס היפנוטי ולהסחת דעת ומכוון שאני צריכה גם לספר וגם תוך כדי לטפל כראוי בשיניים, לפעמים אני נעזרת במציאות, שגם אותה אפשר למכור איך שרוצים. היה איזה ילד אצלי, שלא יודעת למה, קלטתי אצלו איזה אלימות חבוייה, איזה גבולות מאד לוחצים מצד ההורים. לא יודעת. ככה הרגשתי. מכוון שהיה מאד קשה לטפל בו (בן ארבע) סיפרתי לו על משהו עם בוקסים, בעיטות נוראיות וזבנגים. בהחלט לא נורא, כי נדמה לי שסיפרתי על בעיטות בבלונים שהחליטו להתעופף, זבנגים בכרית המיטה שהשתוללה. משהו בהחלט אינו מעודד אלימות לשמה. הילד ממש נכנס לסיפור (ולטראנס).ראיתי שהעניין "יושב עליו" טוב ומדבר אליו בדיוק-בדיוק. יכולתי לבצע בו צינטור בעצמי. אני לא חושבת שהיה חש במשהו. אבל אמא שלו מאד מאד כעסה עלי. כנראה דרכתי לה על יבלות כואבות מאד. היא הודיעה לי ש"אצלינו לא בועטים ומרביצים!" ולא חזרה מאז.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|