מוכרות לי מאד מתקופת ההריון, וכך גיליתי שלא מעט נשים סובלות מהן, בעיקר בשליש השני. קפצה לי העובדה שעברת לילה בלי שינה. אצלי חוסר שינה הגביר מאד תופעות של קושי לנשום ואיתו תחושת חרדה, מה שהפך לגלגל מבאס שבו לא ברור מה קודם למה: תסמינים פיזיולוגיים כמו קשיי נשימה, סחרחורת - שמביאים חווית חרדה, או המחשבה על התקף שיגיע שמביאה קושי לנשום. מה שבכל מקרה הרגיע אותי היה שגם רופאת משפחה, וגם שני רופאי נשים הבטיחו לי שהכל בסדר עם העובר, ובסה"כ גם איתי. התסמינים שלי לכשעצמם לא הדאיגו אף אחד. הם רק ביאסו אותי.. למדתי להתנהל איתם, הם הופיעו בעיקר בבוקר אז בבקרים נמנעתי מלצאת החוצה, ומלהיות לבד. זה עבר לי בסביבות שבוע 30. טוב שאת מטופלת. גם נפשית, גם דיקור, מה שמתאים לך. אני הלכתי בשלב הזה לנטורופת שהתאים לי תפריט מצויין של מזון ותוספים. תשדלי לישון היטב, לאכול טוב, ולהיות מוגנת ובטוחה במה שעושה לך טוב.
|
תוכן התגובה:
|