הי גיטרה יקרה,
אני מתחילה להתגרד כשאני נתקלת במונח "מרזה", פשוט כי אין דבר כזה.
כל אוכל שאוכלים מספק לנו קלוריות ואם המאזן הקלורי שלנו חיובי (כלומר, אם נכניס לגוף יותר קלוריות ממה שנוציא) נצבור שומן ונעלה במשקל.
מה זה "בריא"? לעניות דעתי, אוכל בריא הוא אוכל קרוב ככל האפשר לצורה הטבעית שלו. שעבר מינימום תהליכי עיבוד ונצרך בכמות שהגוף זקוק לו.
אני מניחה שכשמישהו אומר "אוכל מרזה" הכוונה היא לאוכל שאם אוכלים ממנו לא מקבלים הרבה קלוריות ואז קל יותר לרזות? טענה זו אינה נכונה. שוב, מה שיקבע אם נרזה או לא הוא סך הקלוריות היומי שנכניס לעומת זה שנוציא. אנשים רבים אוכלים כמויות גדולות של מזון שנחשב דיאטטי ולא מבינים מדוע הם לא מצליחים לרזות. הסיבה לכך היא שאין מזון שהוא נטול קלוריות והקלוריות מצטברות, גם כשמדובר במזון דיאטטי.
עוד דבר שחשוב לזכור הוא שבמזון שנחשב דל קלוריות (או דיאטטי) יש תחליפים שונים לרכיבים המקוריים שאינם בהכרח בריאים. למשל - כדי לשמור על מרקם המזון מוסיפים יותר שומן (כמו למשל בשוקולד "ללא סוכר"), וכמובן סוגיית הממתיקים המלאכותיים. אני מצטטת מתוך ספרה המצויין של פרופסור מריון נסל "מה לאכול" (הוצאת כנרת זמורה ביתן): "מנהל המזון והתרופות אומר שכל הממתיקים הלא תזונתיים הם בטוחים ברמות השימוש הנוכחיות, וראוי להם שיהיו כאלה, שכן משתמשים בהם בכמויות קטנות להפליא. אבל הבדיקות נעשות תמיד על ידי יצרני המוצרים במקום שייעשו על ידי הממשלה או סוכנויות בדיקה עצמאיות, והמחקרים שלהם פתוחים לכל מיני פירושים. ברור שכשה לעשות מחקרי בטיחות של משהו שנצרך בכמויות קטנטנות...מחקרים אלה מסובכים, יקרים וקשים לפירוש מכדי שמישהו ינסה כלל לעשות דבר כזה. במקום זה, מדענים מאיצים את התהליך על ידי מתן ממתיקים מלאכותיים בכמויות גדולות לחיות ניסוי...גם כשמחקרים בחיות מראים שאפילו כמויות קטנות של ממתיקים מלאכותיים גורמות נזק, מה שקורה לפעמים, להרבה אנשים לא אכפת: הם לא רוצים לוותר על האפשרות לצרוך את הכימיקלים האלה"
נסל מביאה לדוגמה את הסכרין, אשר מחקרים הראו שהוא מחולל סרטן ערמונית בחולדות ובעכברים. בשנת 1977 מנהל המזון והתרופות החליט לאסור את השימוש בסכרין. התאגדות הסחר של תעשיית משקאות הדייאט יצא בקמפיין של כמעט מיליון דולר יחסי ציבור כדי לעודד את הציבור לכתוב לקונגרס ולמחות על הפגיעה בחופש הבחירה שלהם, בנימוק שעד שלא יוכיחו שזה מזיק לבני אדם, ואין ראיות ברורות לנזק, אפשר להמשיך לצרוך סכרין. בנוסף, הוצאו למעלה ממיליון דולר על שדולנות בקונגרס, ואז הקונגרס חוקק חוק אשר אפשר להשאיר את הסכרין בשוק אך לצרף תווית אזהרה שסכרין נמצא כמחולל סרטן בחיות מעבדה. ב-1996 התאגדות הסחר של תעשיית משקאות הדייאט ביקשה להסיר את תווית האזהרה מהסכרין ומנהל המזון והתרופות הסכים. ב-1998 התאגדות זו עתרה לתוכנית הטוקסיקולוגיה הלאומית להוציא את הסכרין מרשימת החומרים המסרטנים שלה, ובהיעדר ראיות לנזק גלוי לבני אדם, התוכנית עשתה זאת בשנת 2000.
נסל כותבת בפירוש, שהסוכנויות הרגולטוריות, מתחשבות בצרכי התעשייה יותר מאשר בצרכי בריאות הציבור.
(אגב, ספר מומלץ מאוד מאוד לכל מי שרוצה לדעת את האמת מאחורי מה שמנסים למכור לנו).
זו רק דוגמה לכך שלא כל מה שדיאטטי בריא ומומלץ.
יש אוכלוסיות שעדיף שיצרכו מזונות שמכילים ממתיקים מלאכותיים, בעיקר חולי סוכרת סוג 2, שצריכת סוכר יכולה להזיק להם, כנראה יותר מאשר ממתיקים מלאכותיים.
לגבי הטבלה שהבאת - השאלה היא מה הקריטריון. אם הקריטריון הוא "כמה שפחות סוכר עדיף" אז מיץ תפוזים באמת לא נחשב כעונה לקריטריון זה. אם הקריטריון הוא בריאות, אז נפתח דיון פילוסופי בשאלה אם כמות הסוכר שבמיץ שכתלות בכמות המיץ יכולה להגיע גם לעשר כפיות סוכר, היא משהו שבריא עבורנו...
בשורה התחתונה - כל דבר שנאכל יספק לנו קלוריות, אבל לא כל מה שדל בקלוריות באמת טוב לבריאות שלנו כי יש מוצרים רבים שמכילים חומרים שאולי עלולים להזיק ו/או שאינם מכילים "ערך מוסף תזונתי" של ויטמינים ומינרלים, סיבים ופיטוכימיקלים.
אפשר לאכול מזון בריא ולהיות בעודף משקל אם אוכלים כמות גדולה מדי ולא מוציאים את הקלוריות שמכניסים.
אפשר לאכול מזון לא בריא ולהיות במשקל תקין, אבל לא כל מי שבמשקל תקין הוא אכן בריא.
כך שבשורה התחתונה באמת - חשוב לאכול ***במידה*** ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, זרעים, שמן זית כשמן עיקרי, בשרים רזים - בעיקר עוף והודו ובשר אדום בתדירות נמוכה יותר, דגים, ביצים, מוצרי חלב עד 5% וכמה שפחות מזונות מעובדים, עתירי שומן וסוכר.
|
תוכן התגובה:
|
