הייתי מספרת לה על מקרים שאני התביישתי לעשות משהו, על מקרים שאבא שלה התבייש. שלהתבייש זה דבר טבעי שקורה לכולם. שאת מאוד גאה בה שהיא הודתה שהיא מתביישת - היא זיהתה איך היא מרגישה ואמרה זאת בקול רם (כלומר, היתה ברורה ואמיתית בעניין הזה). שעצם היכולת שלה לתאר את רגשותיה לפני כ"כ הרבה אנשים דורש המון אומץ. את יכולה לשאול אותה איך היא היתה רוצה לפעול אחרת פעם הבאה בסיטואציה דומה - במטרה לתת לה תחושת שליטה במצב ותחושת אופטימיות וכח לעתיד.
|
תוכן התגובה:
|