כפי שאולי זכור לכן היו לי כמה אפיזודות של קשיי נשימה שהתחילו אחרי אפיזודה של קוצר נשימה אמיתי שנבע ממאמץ. הרופא שבדק אותי אמר שאני בסדר ושיש פשוט קושי שכנראה נובע מגודל הבטן ותנוחת העובר. האמת היא שבמשך היום כבר כמעט ואין לי קשיי נשימה. אבל, כשאני מתעוררת בלילה (אני לא מתעוררת מזה, רק כשאני מתעוררת לשירותים או משהו כזה) המחשבה הראשונה שעולה לי לראש היא האם אני נושמת ואז מתוך שינה אני מנסה להרדם ומתעוררת בבהלה מכל הירדמות עם דפיקות לב ופחד שאולי שכחתי לנשום. זה מלחיץ אותי נורא וגורם לי למחשבות מפחידות בלילה שלא מגיע מספיק חמצן לעוברית המתוקית. ואז אני מתחילה לנשום הרבה כדי לפצות. בקיצור - חצי ישנה וחצי ערה אני מתחילה להתבלבל עם הנשימות שלי וזה מאד מאד מלחיץ. ניסיתי פשוט לקום ולראות איזה סרט כדי להסיח את דעתי אבל אז אני מתחילה לנקר וזה קורה כל פעם - איך שאני עוצמת עיניים אני מתעוררת בבהלה שאולי "שכחתי" לנשום או עצרתי את הנשימה או משהו כזה. אני כבר לא יודעת איך לטפל בזה. איך שאני מתעוררת אני כבר בפחד מעניין הנשימות והלילות נהיו לסיוט.
אני עוברת גם תקופה מאד מלחיצה בענייני עבודה, ועניינים אישיים בבית (סתם רצף לחצים של רכבים מתקלקלים, ילדה עם שפעת שהחזירה לנו לה קצת טראומות מהמחלה של שנה שעברה וכו' - לא דברים מאד קשים אבל מאד מעמיסים). לא יודעת אם כל זה קשור אבל אני לא יודעת איך להפטר מהתופעה הארורה הזאת!
יש לכן רעיונות?
|
תוכן התגובה:
|
