אז ככה, לא נעים לומר, אני משתדלת שבעלי יחפוף לה כי הוא עושה את זה בצורה יותר רגועה בעוד שאני מאד בלחץ מהמים. הוא פשוט שם לה את האטמים ולוקח את כל השיער שלה אחורה ושוטף אותו לאט לאט עם ספוג, שם שמפו ואז מוריד עם הספוג. בביקורת האחרונה הרופא אמר לנו שלא צריך להיות בהיסטריה עם זה - החשש הוא מזיהום וזה קורה אם נכנסת כמות רצינית של מים מזוהמים לאוזן וזה בעיקר יכול לקרות בבריכה ובים. ז"א שאם חדרה איזו טיפה קטנה זה לא אסון. בכל מקרה, בימים הראשונים אחרי הניתוח לא חפפנו בכלל - חיכינו איזה שלושה ימים. לא נורא. אם זה בהרדמה מלאה אז אכן הפחד העיקרי מהניתוח הוא מההרדמה כי הפרוצדורה עצמה מאד פשוטה ונטולת סיכונים למיטב ידיעתי. גם ההרדמה לא צריכה להפחיד אבל זה תמיד קצת מלחיץ. לנו היתה מרדימה מתוקה נורא שהרגיעה גם את בעלי שהיה עם הקטנה בהתחלה וזה מאד עזר. ובסופו של דבר - זה נורא קצר, מכניסים אותה, את כוססת ציפורניים בחוץ, עונה לאיזה טלפון בעצבים ואז קוראים לך. ותבררי מראש - אצלנו ההתעוררות מההרדמה היתה מאד קשה והיא נורא רצתה מים והיה אסור. מה שהיה מותר זה סוכריה על מקל ולא ידענו מראש ולא היה לנו. תבררי אם מותר ואז כדאי שיהיו לך איזה שתי סוכריות, אני בטוחה שאם היה לנו זה מאד היה עוזר לה.
|
תוכן התגובה:
|