היורש בכתה ה, עוד לא חטיבה אבל בהחלט תחילת ההתבגרות, והמורות שלו מאוד מחבבות הטלת עבודות בקבוצות. אז זהו, שלאמא שלו לגמרי נמאס מהרעיון המאוס הזה, ואני מכריזה על מרד: לא עוד קבוצות, שתמיד יש מישהו (אהמ, הרבה פעמים זה אותו אחד שלא כל כך מתבלט מבחינה חברתית) שאין לו קבוצה לא עוד קבוצות שהמורה קבעה ותקעה את היורש הפרטי שלי עם מי שהוציא לו את הנשמה בהצקות במשך שנים, במידה שהודעתי ש"על גופתי המתה אתה הולך אליו הביתה ומצדי שתקבל אפס" לא עוד קבוצות שמאלצות את ההורים להסיע פעם בשבוע, הלוך ושוב, לחבר הזה וההוא וזה שצריך לעשות את העבודה אצלו, ועכשיו! הם קבעו בשתיים! ומה לעשות שדווקא אמא שלך עובדת ולא מתאים לה לצאת בשתיים? לא עוד אירוח של גדודי מתבגרים (ריחניים, קולניים ורעבים) במשך שעות ארוכות ו"אמא בשבוע הבא הם יבואו שוב כי המורה רוצה שנשפר את העבודה" לא עוד התמוטטויות עצבים נוסח "XY שוב לא הכין את החלק שלו במצגת ובגללו כולנו נקבל אפס" די! הילדים ייפגשו כשירצו ויוכלו, ואת הלימודים, שיעשו לבד. חברים שיחפש בתחומי הענין שלו (וכן, גם לחובבי מחשבים יש חוגים).
|
תוכן התגובה:
|