|
21/2/2011 22:20
|
מבינה ומסכימה
|
מאת:
|
|
גם אצלינו קרה פעם, הילדה , כולה 20 קילו אחרי הנחה, נתלתה עליו מאחורה והפריעה לו לשטוף כלים
|
כותרת:
|
ולדבר בטלפון, משהו כזה. פתאום בלי אזהרה הוא העיף לה מכה והיא טסה )ברררר....) עד הקיר של המטבח ונחבטה בו. אני הרבצתי לו, ממש ככה, אינסטינקט אימהי עתיק יומין. ורצתי לפני אחרי לאהוב את הילדה שלי. אחר כך הוא התנצל, אחרי הרבה זמן ואחרי כל מיני נסיונות "להסביר" לה ש"היא ילדה מעצבנת, וזה מה שקורה כשמעצבנים את אבא" (אגב, היא עשתה את זה בכזו מתיקות של קופיף קטן) אמרתי שאני מוכנה לסלוח לו על זה רק ואך ורק אם הוא יתנצל בפני הילדה ויבין בעצמו שהוא פשוט איבד את העשתונות (יכול לקרות, לצערי) אבל התנצלות אמיתית - בלי להמציא לה כל מיני האשמות. אחרת - אני אלך למשטרה. לא הייתי הולכת, אבל שנאתי אותו. למרות שהוא התנצל בסוף.
בפעם הבאה שזה קרה ובפעמים שאחריה שדברים כאלה קרו.... כבר שנאתי אתו ממש. נכון הוא לא האבא הרע הקלאסי כזה שמרביץ "בשביל לחנך" הוא כזה שמרביץ כי הוא התחרפן (וכי הוא אגואיסט ועצלן) ואחרי זה ממציא תירוצים פסאודו-חינוכיים.
בסוף התגרשתי. עכשיו הוא אבא הרבה יותר טוב. באמת. בא רק פעם-פעמיים בשבוע אמנם, אבל : לוקח את הילדים, מטייל איתם, אוהב אותם, משקיע בהם, שמח להפטר מהם ולהתגעגע אליהם (אולי) עד הפעם הבאה, פשוט הרוויחו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|