|
24/2/2011 15:49
|
רונה
|
מאת:
|
|
תשמעי אלמה אז אני כנראה בנאדם אלים
|
כותרת:
|
למרות שמעולם לא הרמתי יד על אף אדם גם לא כילדה קטנה ואפילו לא עד גיל 12:-) לא זוכרת בכול אופן כזה מצב. אבל. כשאני חושבת על סיטואציה כזו בה אדם מבוגר מוריד סטירה לילד שלי ואני לידו אני חושבת שאני פשוט אכה אותו בחזרה וחזק וכואב ו... לא יודעת להסביר אבל זה מה שאני מרגישה.ואת יודעת, בסיטואציה שבה אני לא ליד דווקא ברור לי שאני לא אחפש את האדם אתפוס אותו ואתנפל עליו...אבל באותו שניה באותו רגע שבו הוא מטיח את בני לריצפה..זה אחרת. אני אתקוף. אני לא יכולה לחשוב על מצב בו האישלי סוטר בעוצמה לילד שלנו ואני מרימה טלפון ל144 ומחפשת יועצת. לא. אני פשוט תוקפת ושחיפה לשם הרחקה מהילד נראת לי בכלל מחוייבת מציאות.. ככה אני מרגישה.בבטן. ברחם. נכון שזו הערכה כי לא הייתי במצב הזה אבל אם אני חושבת על זה אז זה מה שאני מרגישה ונראה לי שפותחת ההודעה פעלה מאותו מקום. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|