יש ביננו הבדלי תפיסה הפוכים בנוגע לילדים/ילדות. בעיני אחריות (שממנה את כל כך מתפעלת) היא ההיפך מילדותיות. בחישוב קל - אם חיים בממוצע 80 שנה אז יש לנו בסך הכל עד כ-12 שנה לחוות ילדותיות טהורה, לפני שאנחנו "עוברים" לעולם המבוגרים, ולא שהוא עולם שלילי אלא פשוט אחר. זה אחד הרעיונות המרכזיים בפיטר פן (זה שלא מתבגר), כשפיטר פן שומע מוונדי, העצובה, שהיא עוזבת את חדר הילדים, הוא מזדעדע ומחליט לקחת אותה לארץ לעולם לא, ולא בגלל שהוא דואג לה, אלא הוא פשוט דואג לעצמו, שלא יהיו יותר סיפורים. הוא מתנהג בדיוק כמו שילד אמור להתנהג... ללא אחריות, שמחה טהורה ללא התחשבות בזולת. משחר ההיסטוריה, נשים ניסו להגביל את הילודה, וגם מצאו את השיטות. מה שמראה עד כמה האינסטינקט הבסיסי של בני האדם הוא אחר, מממפעל הילודה שמצווה הדת היהודית. חוץ מזה, נסי לחיות 24 שעות בתוך גן ילדים. זה נראה לי סיוט מוחלט.
|
תוכן התגובה:
|