כמה פעמים אני שומעת אמהות שכבר בתחילת ההריון השני מרחמות נורא על הילד הראשון, המסכן, שעכשיו יצטרך להתחלק עם אח נוסף. אמהות מוותרות על הנקה כי "עכשיו יש לי עוד ילד, והוא צריך תשומת לב". מרוב דאגה הילד הגדול יותר כבר בטוח שקרה לו אסון נורא שנולד לו אח קטן, ומתנהג בהתאם.
כיום "ילדים" בני 25 ויותר גרים בבית ההורים ומצפים שידאגו להם לאוכל, כביסה וכו'. אני בכלל לא בטוחה שמרכזיות הילד והילדות בחברה שלנו זה דבר כל כך טוב. אני כמובן מסכימה ש- 19 ילדים זה די קיצוני (ואגב זה קיצוני גם במשפחות חרדיות), אבל לדעתי ילדים רבים במשפחה, אחריות של אחים בוגרים יותר על אחים צעירים יותר, שיתוף ילדים במטלות הבית זה טוב ורצוי.
לדעתי האמא בכתבה נראית מאושרת מאד, וממש לא נראית מבוגרת מגילה. הייתי אומרת שנשים אחרות, שבגיל הזה מתלבשות ומנסות להראות כמו נערות בנות 19 נראות פטתיות. גילוי נאות - לנו יש 5 ילדים, אנחנו בכלל לא דתיים, ורציתי עוד ילדים, אך השעון הביולוגי עצר אותי. ואנחנו מפרנסים את כל ילדינו בעצמנו, ללא "סעד".
|
תוכן התגובה:
|