מהיכרות קצת יותר מעמיקה עם המגזר, שד"א, גם אצלו המשפחה הזו איננה ממש מקרה מייצג.
ועוד דבר לפני שאני מתחילה - דואליות?!?! על מה את מדברת!?!?!? מישהי הביאה לכאן סרטון ונשות הפורום מגיבות ומביעות את דעתן. כבר דיברנו על כך שזוהי מהות הדיון לא? מי שופט אותה? מי פוגע בה? היא בכלל לא כאן ...
ולענייננו,
קודם כל אני רוצה לדבר על האמא. למה לדעתי מצבה עצוב. לא בגלל שיש לה 19 ילדים. אלא בגלל הסיבה הכלכך פשוטה שהיא לא בחרה בזה. אף אחד, גם לא בעלה, לא בא ושאל אותה לרצונה. היא לא עושה זאת מתוך בחירה אלא מתוך כורך תפקידה כאישה ושליחתו של הקב"ה. וזה עצוב, לדעתי. וכן, גם אני חושבת שהיא נראית טוב יחסית למה שעברה ועוברת, ולא ממש מבוגרת לגילה. בכל זאת 47 וסבתא!
והילדים - האמת - יחסית למה שאני בדר"כ רואה הם באמת נראים מטופחים ומטופלים. נראים. תחזרי לסרטון (הראשון או השני לא זוכרת) ושימי לב מה היא עונה כאשר היא נשאלת איך היא מצליחה לענות כל הצרכים של כל ילד. היא מתחילה את תשובתה בשאלה :"צרכים"??? כאילו זה משהו שהיא כלל אינו חושבת שקיים. אבל תוך שנייה היא מתאפסת על עצמה ונזכרת שיש לה רשימות על המקרר ... אז אני חושבת שיש לילדים צרכים, והם קצת יותר ממה הילד אוהבת ששמים לו בסנדוויץ' לבית הספר. מסכימה שהעניין לא כמותי אבל תסכימי איתי שהוא גם ממש בלתי ניתן למילוי עם כזו כמות של ילדים.
ערכים וחינוך - אני מסכימה עם רוב הדברים שכתבת, על אחריות, נתינה ושיתוף וכו' וכו'. השאלה לדעתי היא באיזה גיל ובאיזה מינון. אל תשכחי שגם לאחות הגדולה אין ממש בחירה. יכולה לספר על שכנה טובה שלי שיש לה שני ילדים גדולים ואחת קטנה. כמובן שהגדולים עוזרים איתה. לוקחים מהגן, עושים בייביסיטר וכו'. אבל גם שמעתי לא פעם שהגדולה אמרה לאמא שלא מתאים כי היא רוצה ללכת לחברה. או כי סתם לא בא לה. ולדעתי זה לגיטימי. במקרה הנ"ל אני מסופקת אם יש לאחד הילדים את האפשרות להגיד לא. אם מישהו בכלל שואל אותם לרצונם. וזה בהחלט בא על חשבון הילדות שלהם.
לכי לשכונות ותראי בעצמך - בבוקר הבנים הקטנים, גילאי4,5 עושים לבד את הקניות במכולת. אחה"צ, הבנות הגדולות לוקחות בין 3-4 אחים כאשר תמיד יש אחד קטן בעגלה לגן המשחקים. אחריות? לי זה נראה יותר כמו להיות אימהות קטנות,הן הרי עושות את זה על בסיס יומי, על אמת ולא כמו שהבת שלי משחקת ב"משפחה". האם נראה לך הגיוני כזו אחריות על ילדות בנות 12? ונכון שהן כנראה מסוגלות לכך, אבל השאלה האם זה נכון? יש משפחות רבות בהן הילדות האלה, לוקחות 3-4 אחים ,באוטובוסים, לטיפולי שיניים ולביקורי רופאים. זה נשמע לך הגיוני? האם את באמת חושבת שהן מאושרות?שזהו צריך להיות תפקידן? שימי לב לתשובתה של אחת הבנות לגבי מה החלום שלה? היא אומרת "גאולה" - שלא יהיו בעיות. וכשהכתב מתעקש על חלומה האישי היא אומרת שאין לה כזה. זו נשמעת לך תשובה של ילדה מאושרת?
וכן, אני באמת לא חושבת שילדנו מאושרים יותר עם הטלויזיה והשפע, אבל זו בהחלט לא התשובה עבורי.
ולסיום - את מדברת על ילדיך שלך,איך היית רוצה שגם הם יהיו כאלה.
התשובה נורא פשוטה,והיא אינה תלויה בכמות האחים. היא תלויה רק בך.
אם את רוצה כי הם יהיו אחראים,ישתפו, יתנו לזולת ויתחשבו, זהו תפקידך ללמד אותם להיות כאלה.
מיה
|
תוכן התגובה:
|
