ילד אלים, הוא אלים, גם אם הוא בן 7. אם הוריו לא מרסנים אותו , אזי התפקיד שלי הוא להגן על ילדי וגם על אורחיו. אין לי שום בעיה לעמוד מול האם וגם מול הילד ולומר בנחישות שלא אזמין אותו. וגם אין לי בעיה אם ייפגע וייעלב. אולי רק כך יבין שאין לנהוג באלימות. אין זה מתפקידו לארגן לו או לילדים האחרים "שומר ראש". ולהזמין את אחד מהוריו כשומר ראש כנראה לא יהא יעיל, כי עובדה שהיא שאינם מרסנים אותו. אני חושבת שהרחמנות לילד האלים, המרביץ, היא לא נכונה ואפילו לא מוסרית כלפי הילד שחוטף ממנו מכות. זכותו שלא לחוג את יום ההולדת עם מי שמפגין כלפיו אלימות, וטוב שהילד והוריו ידעו את הסיבה האמיתית. כאמור, בנעימות ובנימוס - אך לומר את האמת. זו הדרך היחדיה גם לשדר לילד שלי שאני אגן עליו מאלימות בכל מחיר, ולא רק עד ש"לא נעים לי" או עד שזה נהיה "לא מנומס". וזאת, בניגוד למדיניות החד משמעית שלי שתמיד להזמין את כל הילדים למסיבות יום הולדת (שעליה כבר כתבתי כאן בעבר).
|
תוכן התגובה:
|