פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
12/5/2011 23:55 סאלי תדמור מאת:
אמנות ההפרדה הרגשית כותרת:
שלום לך אישה יקרה,

את נופלת לתוך המלכודת שלוכדת את רובנו הנשים, ואני לא מוציאה את עצמי מכלל זה: להיות רגישות. ורגשניות. ונעלבות. ומתייאשות. ומוותרות. והגברים יקבלו את ההעלאה, ולא אנחנו.

אנחנו משחקות בעולם של גברים (לרוב), אך משתמשות בכללי המשחק הנשיים. והתוצאות שלנו פחות טובות. גם כספית וגם רגשית.

ספר ישן, אך רלוונטי מאוד לטעמי - "גברים ממאדים ונשים מנוגה במקום העבודה". בדיוק עכשיו רפרפתי בו שוב ונתתי לחברה, שעומדת במקום דומה.

מה שקורה, הוא שהגברים לא לוקחים עניינים כאלה אישית. אולי לא כולם, אבל כקבוצה, פחות מאיתנו. אני מכירה הייטקיסט שקבלת העלאות הפכה ל - life mission שלו. ב - 12 שנה הוא הכפיל את המשכורת שלו, ללא שום התקדמות ניהולית. הוא חושב על אסטרטגיות. הוא מתכנן. הוא מנסה. הוא נכשל לפעמים אבל מיד מתכנן את המהלך הבא. הבוסים מתחלפים, את רובם הוא מחבב, אבל הוא ממשיך. הוא אפילו קיבל קצת אימון על זה, על השיחות העלאה האלה. תרגל אותן. הנקודה העיקרית הוא שהוא לא נעלב. הוא משחק את המשחק, והבוסים משחקים את אותו המשחק. זה כמו בספורט. אחד מנצח והשני מפסיד, אבל למחרת נפגשים שוב על המגרש, ויש שוב סיכוי לכולם.

אני לא מיתממת. זה לא פשוט לעשות את השינוי הרגשי הזה. אבל זה אפשרי, ראיתי את זה קורה לא פעם ולא פעמיים, וזה אולי פותח לך עוד אפשרות. לא רק להיות ממורמרת או להתפטר, אלא לחתור לתפיסה אחרת של כל המצב, ולהעלאה שלך כמובן :)

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
11/5/2011  21:05 תקבעי אתו שיחה אישית - דפלול
11/5/2011  21:20 Also it depends on the condition - Me
12/5/2011  09:54 אני חושבת שההנחה הראשונית של מוטעית - עדי
12/5/2011  12:07 כמה דברים... - אם הבנות


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש