מבינה את השוק שלך אבל אני חושבת שלכעוס על בנך ולהגיד לו שאסור לדבר על זה יותר זו טעות. בנך לא עשה דבר רע! הוא ספר מה שמע, זה הכול. המסר שהוא קבל עתה הוא שאסור לספר בבית וזה חבל. הרי תרצי שיספר להבא, נכון? חשוב שהוא ירגיש שיש מי שיקשיב לו וידריך אותו. הייתי אומרת לו שאת מצטערת שאמרת לו להפסיק לדבר, שהתבלבלת כי הדברים שהוא ספר הם דברים שילדים לא אמורים לראות. בשורה התחתונה - מתקנת ומוודאה שנשאר ערוץ תקשורת כן ותומך בין ילדייך אלייך.
במקביל, הייתי פונה לגננת ומספרת לה. אין לך דרך לדעת מה החבר שלו ראה ובאילו נסיבות, אם במקרה הוא הציץ על משהו או שחשפו אותו במודע לדברים הללו.
|
תוכן התגובה:
|