המשפט הזה מוציא אותי מדעתי. אומרים אותו כאילו זו איזו אמת חד משמעית. מי קבע את זה? למה לא להגיד "יותר חשוב תינוק עם סיכויים נמוכים יותר ליתר לחץ דם בבגרות מאמא סבלנית ופחות עייפה", "יותר חשוב לא לחשוף תינוק לחלב פרה לפני גיל שנה מאשר אמא סבלנית ופחות עייפה". היום בהדרגה הנורמה היא "תפנק את עצמך" "תעשה רק מה שטוב ונעים לך" ושוב ציטטות ממה ששין כתבה: "...פשוט כי זה נותן יותר חופש, יותר חיים". אז מה? מי קבע שהחופש של האמא זה מה שיותר חשוב? מדוע "חיים" זה רק אם מתרחקים מהתינוק, גורמים לו לישון כל הלילה ושרק לא יפריע?? אני מכירה אמהות רבות ליותר מארבעה, חמישה וגם שמונה ילדים, שמניקות גם בלילה, ושאומרות לי שהן ישנות עם התינוק, ומניקות בלילה ואפילו לא זוכרות כמה פעמים או כל כמה זמן התינוק מתעורר בלילה. זה לא נושא. זה מה יש, ועם זה מנצחים. אין ספק שיש מצבים שלא ניתן להניק, או שיש קשיים, וצריך לעיתים לתת בקבוקים. אבל זה בכלל משהו אחר מאשר לתת בקבוקים כי תינוק יונק זה לא נוח. אפשר לכל היותר לומר - "לי היה קשה להניק כל הזמן, ולכן אני בחרתי לתת בקבוקים בלילה". אבל לא להציג את זה כאמת אוניברסלית של "עדיף אמא רגועה מאמא מניקה". לדעתי זה בכלל לא עדיף. גילוי נאות: הנקתי 5 ילדים הנקה מלאה, יום ולילה, מעולם לא נתתי בקבוק, הם קמו בלילה 4-5-6 פעמים עד גיל 2-3-4 שנים, בנוסף חזרתי לעבודה עם כולם מגיל 3 חודשים. היה קשה, קיטרתי לעיתים, אבל לא עלה בדעתי ש"עדיף אמא רגועה ולא עייפה וכו'". אני מאד מרוצה מהבחירה שלי. אין לי בעיה שאחרות יבחרו אחרת. אבל להצדיק זאת במשפט הנ"ל כאמת מוצקה מעצבן אותי.
|
תוכן התגובה:
|