אני לא יכולה להמליץ לך על סוג של כלב, אבל בטח יש אנשי מקצוע שיוכלו להתאים לך את הכלב הכי קטן, רגוע, ושהכי פחות משיר שערות (אם יש בכלל שילוב כזה). אבל - התנאי הבסיסי והראשון שצריך לפני שמאמצים כלב הוא אהבה. את מתארת סביבה שבה אף אחד לא מחבב כלבים, לא את, לא בעלך, וגם לא המשפחה המורחבת. ולאחר לידת תינוק יהיה לך עוד פחות עצבים לכלב, כשמראש את לא חובבת. ילד אחד שרוצה כלב זה לא מספיק. ונכון שכלב יעשה לו נפלא מהבחינה הרגשית, אבל זה עדיין לא מספיק כי כלב הוא לא מכשיר שאמור לספק צורך כזה או אחר של בן משפחה. לכלב יש צרכים ריגשיים משל עצמו. והדבר הכי גרוע זה לאמץ כלב ואחר כך למסור אותו. את כותבת שהילד עוד צעיר לצאת איתו, אבל צריך להבין שגם בעוד 5 שנים הוא לא יהיה מספיק גדול לצאת עם הכלב השכם בבוקר ומאוחר בלילה, ואולי הוא כן יוכל אבל יסרב, בכל מקרה האחריות על ההורים לכל אורך חיי הכלב. (אי אפשר לומר לילד "אם לא תטפל בכלב נמסור אותו") כלב הוא קצת כמו תינוק. לא קל לגדל אבל מתגברים על הקשיים בזכות האהבה. אבל אם אין אהבה אז הכלב עלול מהר מאד למצוא את דרכו החוצה, וזה כאמור הדבר הכי נורא, עדיף לא לקחת מלכתחילה. לשאלותייך הספציפיות: לא, אי אפשר לשים כלב במלונה בחצר. הוא צריך בית. אפשר לאלף כלב שלא יקפוץ על כל מי שנכנס. אילוף כלב דורש השקעה של כסף (ביעוץ) וזמן רוב הכלבים הם ידידותיים ובטוחים לאנשים ולילדים
אם בנך סובל בעיות רגשיות וחובב בעלי חיים, אולי כדאי לבדוק בשבילו מסגרת של טיפול באמצעות בעלי חיים.
|
תוכן התגובה:
|